לפני מספר שנים, בתחילת דרכי, עשיתי קרוס נפלא
של יואל שמואלי (אגב,
משהו שבעיני חובה לכל מאמן) בנושא יציבה וקניזיולוגיה ולאחר סיומו נדרתי עם עצמי
נדר לגאול את העולם מליקוי יציבה!
כל מאומן שלי עבר מסכת עינויים של תרגילי
איבחון וטיפול במטרה להיות אדם זקוף יותר ו"יציב" יותר...
עברו לא מעט מים בנהר ולאחרונה סיימתי קורס
נפלא נוסף של טל זיו בו הפציר בנו טל:
- אם אין כאב - לא לתקן! לא צריך ולא חייבים
למהר לשנות כי אין אנו יודעים את ההשלכות שיהיו...
*** בזמנו יואל אמר לנו דברים דומים, אך היתי
צעיר נלהב עם רצון לצאת למסע דון קיחוטה משל עצמי...
והנה מצאתי את עצמי, חווה על בשרי את דיבריהם
של מורי.
בדיוק סיימתי מחזור אימונים נוסף (בן שמונה שבועות,
עם עליה במדדים והתקרבות לעבר המטרות שיצבתי לעצמי) בהרגשה של מר עוללם אך הגוף היה
עייף ושחוק...
יש לי מנהג, אותו בהחלט ממליץ לסגל – עיסוי טוב
פעם בחודש-חודשיים על מנת לשחרר, "לסדר" ולהכין את הגוף – אני עושה את
העיסוי בשבוע התאוששות שלי, כך אני נכנס למחזור אימונים רענן ומאושש.
כמו שמאומן טוב שלי אומר: "הרגשתי שהגב
מחכה לי" – והגב שלי הכן חיכה לי. אם כך, הגיע זמן לעיסוי טוב, חשבתי לעצמי
והתקשרתי למטפלת שטיפלה במאומן שלי...
לפני שאני ממשיך, אני צריך להשלים את התמונה
ולומר שאני אוהב להכיר בעלי מקצוע ולחוות אותם על בשרי בין אם זה מטפל, תזונאי או
פיזיוטרפיסט...
... לאחר שהגעתי לאותה המטפלת, סיפרתי לה מי אני, מה
אני ולמה אני, נשכבתי על שולחן והתכוננתי לפינוק של "פרוק והרכבה" (ביטוי של אביב בקרמן, מטפל נהדר נוסף שאני מבקר מדי פעם) והכן הדברים התקדמו כמצופה – שיחה רגילה, התחלה טובה של עיסוי – יש לציין שהידיים שלה באמת מעולות! – כאשר לפתע השיחה קיבלה תפנית די מוכר:
- שמע, הגב שלך "בעייתי".
- נכון, עניתי, כמו לכולם
- בוא נעשה קצת דיקור כדי לשחרר.
- סבבה
...
ברשותכם, חברים, אקצר ואגיע למקום, בו אחרי עיסוי שטחי, דיקור ומניפולציות בעמ"ש, נאמר לי שעל מנת לסדר את הגב שלי אני צריך להגיע לסדרה של טיפולים ואז אוכל להסתפק בפעם בחודש...
- דבר נוסף, היא אמרה לי, יש סיכוי שתיהיה לך החמרה אחרי הטיפול.
- בסדר גמור, אמרתי, מכיר את הנושא. האם אני יכול להתאמן כרגיל או שיש הנחיות מיוחדות?
- תתאמן כרגיל.
- בסדר גמור.
?!.. סליחה, מה זאת אומרת "לסדר", לא
בקשתי שיסדרו או ירפאו אותי, לא באתי בשביל סדרה של טיפולים אלה בשביל עיסוי, חשבתי
לעצמי בהולכי הביתה בהרגשה מאוד לא נעימה של פספוס וששילמת לא על מה שבקשתי...
יש
לציין שלמחרת הגב הרגיש יותר טוב אך קבלתי דקירה (שניבאה רעות) לפני אימון.
התאמנתי כרגיל עם גב על הקצה וסיפור עם סוף ידוע מראש – נתפס לי הגב די חזק והשבוע
הלך לעזאזל!
מבקש
ליישר קו – אני ורק אני אחראי למצבי!
לא
היתי צריך להמשיך את האימון (אולי אפילו להתחיל אותו) במצב שבו הגב שלי היה וידעתי
טוב מאוד מה הולך לקראות כי זה כבר קרה בעבר, לא בא בטענות למטפלת שרצתה בטובתי
ועשתה את מה שהאמינה בו לטובתי, אלה פורס בפניכם את השתלשלות האירועים כדי לומר את
הדבר הבא:
אם זה
לא מקולקל - אל תתקן, במיוחד אם לא ביקשו ממך!
לכולנו
יש "בעיות" ולכל מטפל בכל תחום שנגיע יהיה מה להגיד, מה לאבחן ובמה לטפל
– השאלה היא, האם אנחנו צריכים שיטפלו בנו?..
הפעם
אני אפילו לא רוצה לפתוח את הנושא גוף-נפש ולדבר על המוכנות נפשית/רוחנית לטיפול,
אלה באופן "שטחי" להתייחס למכניקה של גוף האדם – אם האדם חיי במשך שנים
עם... בוא נאמר, קיפוזיס וזה לא מפריע לו,
הוא לא חווה כאבים והגבלות בתנועה, השרירים שלו הסתדרו והסתנכרנו בהתאם למצב הקיים
והנה באים "אנחנו", עם הבחנה פוסקת שקיפוזיס זה – לא, מתחילים לפתוח,
לתקן ולהניע...
אנחנו
"מפרקים" משהו שלא בטוח שנצליח להחזיר ורבים הם המקרים המצערים בהם המצב
החמיר!
אם
אותו אדם עם קיפוזיס רוצה לעשות OVERHEAD SQUAT ולא
מסוגל להרים את הידיים למעלה, כל מה שעלינו לעשות זה להסביר למה לא. לא לגעת, לא
לתקן רק להסביר ולוודא שהוא באמת מבין.
-
ואם הוא מתעקש? מוכן ורוצה
לעשות הכל כדי להגשים את החלום של ה- OVERHEAD SQUAT?
-
פשוט, שיקול מקצועי של כל
אחד מאיתנו.
אני
הפסקתי לתקן, אני מאמן ואם אני נתקל בקושי תנועתי נובע בליקוי/פטולוגיה זה או אחר –
אני פותר את זה יחד עם המאומן שלי, כאשר הוא זה שמכוון את התהליך.
חזרתי
בשאלה.
לא
הצלחתי לגאול את העולם (וטוב שכך) אבל שמח בחלקי שלא עשיתי נזק.
נפגש,
מיכאל.
הוסף רשומת תגובה