במוצ"ש אחרון היה לי העונג להיות במופע
פלמנקו של אור פלדמן.
אור, חלק בלתי נפרד מקבוצת אימוני כוח שלי
במועדון ה- FTR ברחובות ובשיחת
חולין, בין סט לסט, גיליתי שהיא רקדנית ויש מופע במוצ"ש.
לצערי הגעתי באיחור וטוב שכך! נכנסתי למועדון
ו...
בעברי הלא רחוק, כשהיתי מחובר יותר לעולם התיאטרון
ובימוי, מתוקף תפקידי ותחום העיסוק, ראיתי המון הצגות ומופעים הן תוצרת כחול-לבן
והן הצגות אורח מחו"ל ואת רובם ניתן היה לחלק לשניים:
1.
טכניקה או במילה אחרת, מיומנות
2.
רגש
במקרה הראשון, החוויה הרגשית לא היתה "שווה"
את מחיר החניון...
מבקש להבהיר: אינני מדבר על החוויה האומנותית של מופע
איכותי אלה על התוכן הרגשי אותו אתה נושא החוצה אחרי שמדליקים את אורות העולם בתום
המפע..
במקרה השני, מעבר לחוייה הכללית, הרגש הוא זה
שלקחתי הביתה ואף לימים שאחרי המופע היתי תחת השפעה והשראה מן הנראה ומן
הנרגש!
... אז נכנסתי למועדון באיחור, בדיוק בתחילת הסולו של אור...
אני לא מבין גדול בריקוד, בטח שלא בפלמנקו ולא
אדע להבדיל בין סגנון לסגנון, תנועה לתנועה או סנכרון בין היד לרגל, רגש לעומת
זאת, אני מזהה יופי ומה ראיתי כשנכנסתי לעולם היה רגש בתנועה!
2:55 - טכניקה היא הדבר המינורי....
ישנו יסוד בטבע שגם הוא רגש בתנועה – אש!
זה מהפנט ומרתק לראות את הלהבות המרצדות יחד עם
ההבנה של הפרא הבלתי מרוסן והראשוני שלו וכך היה לראות את הריקוד...
-
מה קשור פלמנקו עכשיו?!..
-
קשור - רגשית!
אני מרבה להתבונן במתאמנים בחדרי כושר ומועדונים
בהם אני מאמן ואף הם נחלקים לשניים (ליתר דיוק לשלוש, אך את הקבוצה האחרונה אני
מזניח, ברוסית קוראים להם: GOVNOMES "בוחש
בקקה", תבינו לבד, למה...), הקבוצה הראשונה
מתאמנת חזק, נכון, מדויק עם טכניקה (מיומנות) אבל הם "ריקים וקרים" כמו
המכונות במועדון – עושות יופי של עבודה, אך משום מה לא בא לך לגעת בהן...
הקבוצה השניה חייה כל רגע ורגע באימון שלהם - הם
קיימים בכל חזרה, כל סט וכל נשימה, הם מחליפים פלטות, מתחממים ומתנהלים מתוך
נוכחות מוחלטת באימון!
לראות אותם מתאמנים זו חוויה מעצימה ומעוררת השראה, זה
מהפנט כמו להתבונן באש, כמו לראות את אור רוקדת סולו אותו ערב...
... מי שחושב שירדתי מהפסים, אני יכול להרגיע
אותו זה קרה לפני 36 שנים כך שאין שום סכנה J
למען האמת, אני לא הראשון שמעלה את הסוגיה "ההזויה" הזו –
מי שראה (מי שלא - חובה!) את סרטו של ארנולד שוורצנגר PUMPING IRON יודע שארני השווה את האימון לחוויה הקרובה לסקס
ואורגזמה, דבר עליו הוא חוזר בספרו הביוגרפי.
MIKE MAHLER משתף מאמר
נפלא מעת פרנקו קולומבו: Top Ten Power Training Secrets שימו לב לסעיפים 1 ו-7 אותם הדברים רק בניסוח
"נגיש" לקהל הרחב!
מיותר לציין את השואו של קלוקוב בסמינרים שלו...
-
כן, אבל משלמים לו על זה!
אני שומע את הטיעון הזה מפעם לפעם (בעבר גם אני חטאתי
בו) והתשובה שלי היא זו:
קלוקוב לא עושה שואו כי משלמים לו. משלמים לו כי הוא עושה שואו!
קלוקוב, כמו כל ספורטאי ומאמן דגול, מאוהב במה
שהוא עושה (אחת הסיבות שהוא טוב ומצליח בזה) והוא עושה כל סמינר עם תשוקה ורגש אמיתי וכן!
יותרה מכך, אותם המתאמנים "הרגשיים"
מתקדמים בצורה מהירה יותר ובטוחה יותר – רבות נאמר ונכתב על הקשר של נוכחות מנטלית בשריר
שעובד לבין איכות הסט.
אנחנו לא באים לאימון כדי להרגיש, אנחנו באים
להתאמן, להתחזק ולהתקדם בהתאם למטרות שיצבנו לעצמינו אבל עם כבר אנחנו מגיעים ומשקיעים
את הזמן, שהוא יותר יקר מכסף, באו ונלך עם זה עד הסוף!
אם נלך עם זה עד הסוף וניהיה נוכחים בכל נשימה,
אחיזה, דחיפה, משיכה ואפילו שלוק מים - הרגש יבוא מבלי שאנחנו "נרגיש"
ואנחנו נהפוך לאותה הלהבה המרצדת על פני קיר המערה לפני 10.000 שנה, לאותה
הרמוניה של תנועה ורגש, לאותו ריקוד פלמנקו שראיתי במוצ"ש אחרון...
 |
| אור פלדמן |
!Let
the monkey out
הוסף רשומת תגובה