פרולוג:

אתמול בערב ביליתי עם הבן שלי במגרש בזמן שביתי הבחורה היתה בחוג.

"אבא, בוא נשחק ב- "בן 10" אני אהיה בן 10 ואתה קווין 11" (דמויות מהסדרה)

זה שאבא סיים בזמנו את "בית צבי" (ביה"ס הגבוה לאומנויות הבמה) לא שינה את העובדה שאבא התנהג כמו פוץ מוחלט, היה קפוא, לא רציני וחיפף מתוך תקווה שיבאו חברים שלו ואוכל להפיל עליהם את הבן שלי...

אבל הבן שלי רצה לשחק איתי, הוא רצה לבלות עם אבא שלו ולא עם חברים; ואני פספסתי הזדמנות נדירה להיות שם, או ליתר דיוק – היתי שם מבלי להיות שם.

-        כמה מאיתנו "בוכים" על כך שאין לנו זמן להיות עם הילדים שלנו?..

-        עכשיו תנסו להזכר כמה רגעים כאלה פספסנו?..

הינו שם יותר פעמים מאשר אנחנו זוכרים, אבל אנחנו לא זוכרים כי לא נוכחנו שם
הנפילה הראשונה של האדם
"כך את עצמך ברצינות" הוא משפט מעוס על כל ילד שאמא טובה חופרת לו במוח מגיל התבגרות ועד... בעצם זה נגמר יחד עם האמא...

אך בקלישאה הזאת תמון אחד המפתחות לאושר של האדם.

לקחת ברצינות, משמע להיות נוכח באקט העשיה, בין אם זה מסע ומתן, עבודה, שיחה או... מחשק עם ילדים.

אי שם ביצענו חלקוה גורלית:

1)     יש דברים "לא רציניים" שאפשר לחפף אותם = לא להיות נוכחים בהם.

2)     יש דברים "רציניים" (של מבוגרים = משעממים תחת) אשר מחייבים נוכחות ורצינות.

אם זה נכון, למה אנחנו לא מאושרים בחלקינו, למה רודפת אותנו התחושה של "יש שם עוד משהו...", "דפקו אותי...", "זה לא מספיק טוב..." וכו'..
רצינות ≠ חליפות, שעונים ורכבי יוקרה, פוזות ופרצופים רציניים - אותו פרצוף שעשוים כשמתאמצים נורא חזק כשעושים קקי...

רצינות = נוכחות = חיבור לרגש = חיבור לתת המודע

חיבור לתת המודע הוא השלב הראשון (מבין שלושה) בדרך לנוכחות, הוא:

FEEL (העיקרון הראשון בשיטת BE A MONKEY) – מאפשר לי להתחבר לאני העצמי ולשאול האם זה באמת מה שאני רוצה? האם זה נכון עבורי בנקודת הזמן הזאת? האם זה זה מה שיעשה אותי מאושר?

במידה והרגשנו שזהו הדבר, אנחנו עוברים לשלב השני, שהוא:

ACT – פעולה מודעת ו- "רצינית" להשגת המטרה, בין אם מדובר בפתיחת עסק, רכישת דירה, מחשק ילדים או לימודים אקדמאים אגב, חברה שעושים טיול ארוך אחרי צבא כדי "להבין" מה הם רוצים לעשות, נכנסים שלב ה- FEEL שלוקח זמן אבל אחרי שהם חוזרים (לרוב) הם נעולי מטרה כמו טיל חום, שלב ה- ACT ומאוד שלמים ושלבים בדרך שלהם!

אחרי שלב הפעולה, מגיע השלב האחרון, אותו מצב נכסף שכולנו כל כך כמהים לו:

BE – שלב ההוויה, נוכחות מלאה בתוך המצב, שטופי אנרגיה חיונית וחיובית ומלאי תחושת סיפוק והגשמה; שלב שלא מצריך שום פעולה, אלה פשוט להמצא בו, ללגום אותו עד, למצא ולעשות צעד הבא...

אפילוג:

אתם יודעים למה אנחנו כל כך אוהבים קומיקאים?

כי הם לקוחים ברצינות את הלא רציני ומרגשים אותנו עד דמעות!

האם יתכן שנוכל לרגש ולהרגיש את עצמינו אם נתיחחס ברצינות ללא רציני, מתוך חיבור עמוק לרגש, עשיה והוויה?..

אני לא יודע אבל היום אני והבין הולכים למגרש והפעם אני הולך להיות קווין 11!!!


!Let YOUR monkey out
נ.ב.

אין כמו קלאסיקה מעת אומן ענק כדי לסיים מאמר מהלב...























זה אף פעם "לא זה", לא מספיק, לא מתאים. לא בזמן ועוד הרבה "לא"...

-        אילו רק היה לי זמן, כסף, מקום, משפחה, חברים, ציוד וכו'... – וואליה, היום כבר היתי...

-        רגע, ואם עם כל האחרים שהצליחו?

-        בחייך, היה להם מזל, אלה! אבל אני, שמע לי אח שלי, אני זה הדבר הגדול הבא! כל מה שאני צריך, זה רק...

-        חמוד, סביר להניח שהיית בדיוק באותו המקום בו אתה נמצא היום ואומר את אותו המשפט רק בתפאורה שונה של סביבה, אנשים, גיל וזמן שהולך ואוזל...

הדו שיח שלעיל מוכר לנו עד כאב ולא מהמקום של "המראיין" אלה מהמקום של "המרואיין", אותו מקום בו אנחנו מוצאים את עצמינו מהרהרים, לעיטים קרובות מדי: "הכל יכל להיות שונה, לו רק היה לי..."

העניין הוא שיש ויש בשפע!
יש זמן, משאבים, מקום, אנשים / בני זוג פוטנציאלים, ציוד וכו... זה רק פשוט לא סקסי מספיק, נוצץ מספיק וקל מספיק.

המושגים CHASER ו- STRETCHER מגיעים אליונו המעולם העסקי; כך נוהגים לסווג חברות / אנשי עסקים מצליחות אשר קמו "מאפס" ונשארו במשחק הרבה אחרי שכל אלו "שהיה להם" סגרו את הבאסטה.

CHASER – רואה במשאבים (כסף, זמן, ציוד וכ') מטרה.

STRETCHER – רואה במשאבים כלי.

מה עושים כשאין כלי אך מבינים את התפקיד שהוא צריך לעשות, קרי:

Û     אין לי מברג כדי להדק את הבורג של הידית במגירה – אני מבין את התפקיד של המברג, לוקח סכין או כל דבר שיכול להכנס לראש של הבורג ומהדק עד אשר יהיה לי מברג ואני אוכל לסיים את המטרה.

Û     אבל אם ההמברג... לא, עדיף מברגה... בעצם, עדיף מברגה של חברת ________ וגם עם סוללה.. רגע, סוללה נשלפת... כן, כזאת שמספיקה לחיים שלמים ואחריות גם לעולם הבא!

אם מברגה היא היא המטרה, אזי המידית של המגירה תתפרק וסביר להניך אחריה כל דבר אחר שדורש פעולה כאשר הכלי הוא רק שרת...

·        כסף הוא אמצאי בלבד ל______ ויש דרכים אחרות להשיג את______ או כלים נוספים לבצע את__________

·        קטלבלס, ברבלס ושות', הינם כלים בלבד להשגת __________ ויש יותר מדרך אחת להיות_________

·        זמן... זמן הוא לא רק כלי, אלה גם נכס אך גם אותו אפשר להמיר, לקנות, לפנות, לנצל בכדי ______________

חיים הם אומנות היצירה עם מה שיש, לא ציפיה למה שיכול להיות...
אני אשאיר אתכם להרהר במשפט שאני מרבה לומר ללקוחותי:

אתה יכול לייצר או תירוצים או תוצאות; זה לוקח את אותם משאבים אבל נותן תוצאה שונה לגמרי!

!Let YOUR monkey out

נ.ב. הנה מקור ההשראה לפוסט זה:

אנחנו חיים בארבע מימדים:

ü      בריאות
ü      עושר
ü      חיי חברה
ü      סיפוק (הגשמה) אישית

בעולם זה, שניים אחרונים תלויים בשניים ראשונים כלומר, בריאות ועושר (אומנם יחסי אבל הכרחי) הם הבסיס לחיי חברה מלאים (כולל התא המשפחתי, חברים וכו) ובטח מהווים קרש קפיצה להגשמה עצמית מלאה!

אם אתה בקושי מצליח לשלם את שכר הלימוד של ילדיך, למלא מקרר ושיא הבילויים הם "קבוקים וספרייט" בטיילת – הגשמה עצמית הם לא בראש הרשימה שלך; מה שבטוח שתיסכול וכעס – כן...

בריאות הוא מרכיב יסוד, בלעדיו כל המבנה מתמוטת כמו מגדל כלפים ולא משנה כמה כסף יש לך - לא תהנה הרבה...

"איך לשמור על הבריאות", נושא המזין וממלא תעשיה שלמה של ספרות, סדנאות, קורסים וסמינרים שמייצרים את כל התוכן, השפע והמגוון המקצועי ונותנים המון כלים - שתבחר את הדרך שלך ותתמיד בה!


אך במקרה (או בכוונה) "מפספסים" את הנקודה הפשוטה אשר תמיד נמצאת (כמו כל אמת) על פני השטח ומול הפרצוף שלנו:
אם אתה לא מתאמן, אתה מתנוון!

מאחורי המילה "אימון" מסתתר מושג הרבה יותר חזק ועמוק - צמיחה / גדילה / התקדמות / התפתחות (תבחרו את המונח אליו אתם מתחברים הכי הרבה באופו אישי) הן של הגוף והן של הנפש כנהוג בטבע אשר "דוהר" קדימה, ללא הפסקה, כבר מיליוני שנים.


איך עושים זאת, איך שומרים על הבריאות כדי להרוויח עושר ולהנות ומחיי חברה והגשמה עצמית?

את "הסוד הגדול" גילה לי ולכל מי שהשתתף בקורס, המורה לפיזיולוגיה - יובל קסוטו, בקורס מדריכי חדר כושר, בשנת 2008.

הוא אמר:

-        רוצים להשאר בריאים ולהינות מהחיים - "סתמו ת'פה ותזיזו ת'תחת!"

לקח לי כמעט עשור להבין את המשמעות של המשפט; בכל הקורסים, הסדנאות וההשתלמויות חיפשתי את "הטבעת אשר תשלוט על כולם" ורק לאחרונה הבנתי (לא, לא למוח אני מתכוון...) את המשמעות ושקיימתי אותה לאורך כל אותן השנים!

מעולם לא הפסקתי להתפתח, ללמוד, להתקדם, לנסות, לחוות, לזוז, להסתקרן, לפקפק, לתהות, להטיל ספק, להמציאה, להודות בטעיות של עצמי ובצידקתם של אחרים... מעולם לא הפסקתי לחיות ו... להיות!

הדרך היא הפרס האמיתי בחיים שלנו!

הדרך היא המחנה המשותף לעושר, כושר והגשמה עצמית!

הדרך היא הדרך!
!Let YOUR monkey out



אאוטסורסינג (מיקור חוץ) - הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו...

מתוך ויקיפדיה
אי שם בשלהי המאה ה- 20, במקום סודי באירופה או אולי בבסיס שלא קיים בעומקי האוקיאנוס השקט, התכנסו ראשי מדינות, כלכלנים ואנשים עסקים מכל העולם על מנת לרקום את הקונספירציה הכי גדולה בתולדות האנושות -

שליטה עולמית בתושבי כדוה"א ע"י חיסול של עצמאות וחשיבה ביקורתית, בידוד הפרט ופרוק הקהילה!
"זה יכל להיות מצחיק, אלמלא היה כל כך עצוב"
 – פתגם רוסי עממי 
בין אם זה אחלה רעיון לתסריט הוליוודי או הזיות של קוף זקן במטבח דירתו במוצ"ש, אני מזמין אתכם לסיור קצר בתולדות ההווה:

·       זומבי פלאנט - כבר מזמן החדשות והמדיה הממלכתי מכתיבות את סדר היום בכל רחבי העולם!


     "תעשיית החדשות" (אלה מה חשבתם, שזו תנועה אלטרואיסטית לטובת הכלל?..) מייצרת ולעיטים מפברקת ואונסת אייטמים על מנת לייצר רייטינג אחרת, כמו כל גוף כלכלי אחר, אין לה זכות קיום!

בואו נזכר בבהלת באג 2000 ואיך אנשים קנו מצרכים כמו משוגעים כי חשבו "שסוף העולם הגיעה" או הערכות בלתי פוסקת למלחמה שאותותו עלולה לפרוץ, או כלכלה בהאטה (למרות שכולם מסביב קונים דירות, בתים ורכבי פאר) או מצב המשק שמדרדר, עוני ואבטלה, או _________ (תמלאו את החסר) וכד'..
  
מה שבטוח, הרוב מתנהל לפי מה שנאמר להם מהמרקע ולא מה שנאמר מתוך החומר האפור בתוך הגולגולת (לאלו שיש אחד) או מתוך שיחות עם פריטים אחרים מאותו המין בתקשורת אנושית חייה ולא דרך התכתבויות בוואטסאפ או תגובות לפוסטים בפייסבוק, מה שמביא אותנו ל -

·        דור ה- LIKE - עידן המדיה החברתי והסוף לקהילה ותקשורת אנושית!

 אני זוכר איך בתוקף התנגדתי לפתוח פרופיל בדבר החדש הזה - "פייסבוק", איך סרבתי "ללכת אחרי העדר" אבל אחרי זמן פתחתי ו... נעלמתי מתוך הקיום הפיזי לתוך העולם המדומה וכל הוכחת הקיום שלי היתה דרך הפוסטים, התגובות והתמונות.

למדתי לכתוב איך שכחתי איך לדבר עם "תמונת פרופיל חיה", בעלת קשת רגשות רחבה יותר מ- LIKE...

תחת מסכת (אפרופו פורים שמח J) "פלטפורמה שיווקית אדירה" ו- "הכפר הגלובלי", המדיה החברתי השתלט על חיינו - צמצם את קשת הרגשות שלנו לכמות האייקונים המגיעים עם האפליקציה, דירדר את יכולת הריכוז שלנו לאורך סרטוני פרומו ואת יכולת הדיבור, כאורך הקלטת הקטע הקולי המוגדר...

האם אנחנו באמת מבלים עם המשחה שלנו או שהם רק תפאורה לעוד אלבום בפייסבוק?..

כמו במשל על אב ובניו, הופרדו למקלות ועכשיו קל יותר לשבור ולנהל אותנו כי אין אני מאוחדים; אנחנו יוצאים מהבית, נפגשים ומבלים רק בשביל להוכיח לעולם שגם אנחנו כאן, גם אנחנו נהנים, גם לנו יש רגשות - J ...

***********************************************************************************************
...זו צעקה אחת גדולה של הפרט הבודד התובע בים של קור וניכור ומבקש מקרוביו להושיט לו יד; אך קרוביו עסוקים בלצלם אותו, לצלם איתו סלפי ולעלות מהר סטטוס או טוויט או סרטון בלייב - מוות בשידור חיי מביא הרבה לייקם...

ואיך בדיוק נושיט לו יד, הרי לא נוח להקליד עם יד אחת, מצטער...
***********************************************************************************************  
אני "עוקב" אחרי אנשים מצליחים באמת, כמו טוני רובינס ושות' - אלו, שלכאורה יש להם המון כסף זמן פנוי לפוצץ את החשבון שלהם בתיעוד של ההצלחה שלהם והקיום שלהם - הם מעלים סטטוסים פעם בחודש אם בכלל, לאומת סימה מבת ים המעלה תמונות בקצב המערער את חוקי הפיזיקה והזמן...

מזכיר לי בדיחה (אם כי יותר אמירה פילוסופית) שלקוח שלי סיפר לי:

-        יושב אחד, שותה סודה, מעונן ואומר לעצמו: "אך, נשים ושמפניה!"

אנשים מצליחים עסוקים בלחיות ולחוות את החיים ומשתמשים במדיה החברתי ככלי המשרת אותם, בזמן שאנחנו עסוקים בלזייף את החיים ולשרת את המדיה החברתי!
מדיה חברתי היא כלי נפלא הבא לשרת את אדונו, רק שהאדון הפך לעבד וכסיל עלה לכס המלוכה - LIKE!
·        אאוטסורסינג - מריונטות מבחירה!


     בתרבות ממנה באתי, גבר לא היה גבר אם לא ידע לעשות הכל במו ידיו - בין אם לבנות בית, לטפל ברכב, לבשל, לצוד ומה לא...

בתרבות רחוקה אף יותר, יפן הפאודלית, הסמוראי היה צריך לדעת מעבר לשליטה בחרב ובאירופה של סוף המאה ה- 18 החלה תנועה של "האדם הטבעי" ובעולמות שיותר מאוחר קבלו את השם "ג'מנסיום" עסקו הגברים גם בסייף, ריקוד, התעמלות ואקרובטיקה כלומר, היה שילוב הן של יין ויאן (הגברי והנשי) אלה גם שילוב של למידה והבנה לצד הביצוע.

היום, בדומה למדיה החברתי, הכלי הפך לאדון. איפה שהוא בדרך הוטמע בנו הרעיון שאאוטסורסינג הוא המפתח להצלחה בחיים המודרנים ועל מנת לחסוך בזמן ולהתמקד במה שאתה טוב - תעביר את כל השאר למי שיותר טוב ממך...

גם סוציאליזם היה רעיון טוב (לפחות על נייר) רק הביצוע היה פחות...

מבלי לשים לב, העברנו לא רק את הביצוע של המטלה (מטרה אמיתית של אאוטסורסינג) אלה גם את האחריות לגורמי חוץ וכאן החלה הנפילה הגדולה ונכנס לפעולה השלב האחרון בקונספירציה של שליטי העולם -

עם העברת האחריות לגורמי חוץ, אבדנו את העצמאות שלנו והפכנו להיות תלויים באותם הגורמים שהיו צריכים להיות תלויים בנו ולשרת אותנו! 


יחד עם האחריות הלך גם הידע וידע הוא כוח כלומר, יכולת שליטה בנעשה כאן ועכשיו (במסגרת האחריות האישית שלנו) וללא שליטה מה אנחנו אם לא תינוקות התלויים ב"מבוגר האחראי" שיגיד להם מה לעשות ואיך להתנהג...

אך הנה הפרדוקס, שני אנשים / חברות / עסקים שהעבירו חלק מהתפקידים למיקור חוץ – אחד נצליח ומפציץ והשני לא.

מה הסוד? האם זה מזל? גורל? ירושה של סבתא? הכרות עם האנשים הנכונים?

לא, לא ולא. זה יותר פשוט מזה:  

הראשון - מכיר כל פסיק בעסק ומשתמש באאוטסורסינג ככלי, כאשר השליטה והבקרה הן אצלו 24/7.

השני - העביר את כל האחריות לגורם חוץ ללא שום יכולת בקרה ושליטה וכשהוא שואל שאלות, אין לו אלה להאמין למה שנאמר לו...

*********************************************************************************************** 
...וגם בחדשות אמרו שהשוק בהאטה בגלל מלמחה שאותותו צריכה לפרוץ ובגלל זה הספקים מעלים מחירים וממשלה מעלה מיסים;

הוא נכנס לפייסבוק ומסביבו כולם בשגשוג וחופשות, אף על פי שחלקם במינוס ואין להם כסף להשכלה של הילדים אבל שיזדיינו - העיקר שכל "החברים" שלי בפייס ישימו לי לייקים;

השכן שלו, בעל עסק דומה נראה מצליח למדי, בטח הוא גונב ומעלים מס החרא...

וכאשר אישתו עוזבת אותו ועוברת לשכן, המצליח והמעלים מס הבן זונה, הוא מעלה פוסט זועם בפייסבוק אבל לא מקבל לייקים כי אנשים לא מעוניינים לראות דברים רעים ולהתמודד עם האמת שזה עלול לקרות גם להם ובכלל, איך יושיטו יד לטובע עם שתי ידיים עסוקות בלצלם ולהקליד?!

ואז, כועס על העולם ועל הוריו שלא חסכו והשאירו לו ירושה שמנה ובגלל העסק שלו קורס, הוא נכנס לחדר, לוקח את הנשק שחתם עליו במילואים ו... 
סוף מערכה שלישית. אורות באולם. מחיאות כפיים סוערות. והמון סטטוסים על הזמן האיכותי שהם בילו במוצ"ש...

***********************************************************************************************  

לסיכום:

כשמדובר בבריאות שלכם, בגוף שלכם  ולמעשה בעתיד שלכם - אנא מכם, שימרו על השליטה בידיים שלכם!

אני חלק מתעשיית הכושר ופרנסה שלי היא האאוטסורסינג שלכם; התפקיד שלי הוא לחסוך לכם את עקומת הלמידה ואת הדרך אל עבר היעד אך האחראיות על התהליך היא שלכם וכמו בעל עסק הראשון, שימרו את השליטה ואת הידע בידיים שלכם והשתמשו בי ככלי אותו אני משרת, אחרת אתם עלולים למצואה את עצמכם בתפקיד של בעל העסק השני רק שהפעם המסך ירד לתמיד ולא ישמעו מחיאות כפיים בסוף...

מה שכן, יהיו הרבה סטטוסים ו- 

!Let YOUR monkey out
google-site-verification: google9cb1c198e1ce50a1.html. Powered by Blogger.