-        קבעתם יעדים ולא הצלחתם להגיע אליהם?

-        הלכתם אל עבר המטרה אבל "פתאום" משהו קרה "ונאלצם להפסיק?

      כניראה לא שאלתם את עצמכם – 

על מה אני מוכן לוותר?

לימדו אותנו לחשוב במושגים לש מטרות ויעדים, דבר הנכון רק למחצה כי את החצי השני והחשוב יותר "שכחו" לספר לנו – לכל דבר בחיים יש תג מחיר; כל מטרה או יעד שאנחנו קובעים לעצמינו אינו שונה מן הכלל.

כלומר, אחרי שאנחנו מחליטים "ללכת על_________" השאלה השניה שצריכה להשאל במיידי היא:

 כמה זה עולה לי?

על מה אני אצטרך לוותר בחיים על מנת להשיג את המבוקש?!

אבל גם לזה יש קאץ' – 

הצ'ק שאנחנו מצטרך לפרוע הוא לא בתחילת התהליך אלה בסופו!

נניח ואני רוצה לרוץ מרתון; בהתחלה זה מתחיל עם שניים-שלושה אימונים בשבוע אבל בסוף זה יכול להגיע ל- 4-5 כלומר, עליה של כמעט 200% בדרישות!

אם אני משווה את עצמי בהתחלה – שני אימונים, קל! בסוף – אין מצב!

חסכנו לעצמינו תסכול וזמן אבוד...
BOOM!
פתרון בשלושה שלבים:

שלב א' – אחרי שאני מודע לעלות האמיתית של המטרה שלי, אני יכול להתמקח עם עצמי ולשאול שוב – האם אני יכול להרשות לעצמי / זה מספיק חשוב לי עוד ________ כדי להגיע ל- BREAK EVEN?

כן – יאללה בראבק!

לא – עוברים לשלב ב'.

שלב ב' –  להתיעץ / לחפש דרך להשיג את את המטרה במחיר שאתם יכולים לשלם (כן-כן, שוק של ממש) ואם כן, אזי לחפש מאמן שעושה זאת.

כן – יאללה בראבק!

לא – עוברים לשלב ג'.

שלב ג' – בטרם שמים את המטרה בצד, לזמנים טובים יותר, עושים תהליך של "חשב את המסלול מחדש" ושואלים את השאלה הבאה:

מה כן אני יכול להשיג, "בתקציב העומד לרשותי" שיהפוך את המטרה הראשונית "לזולה יותר" / קלה יותר / או אולי ללא רלוונטית?..

*** ה- "לא רלוונטית" שייכת לתחום מניעים פנימים (פסיכו-סוציו לוגיים), דבר עליו ארחיב בפוסטים הבאים...

לדוגמא:

אם מרתון "יקר לי" בשלב זה של חיי, אולי תהליך של קטלבל ספורט (שבהחלט "בתקציב" שלי) יתן לי את הסבולת, מסת שריר וכוח שיהפכו את המרתון לנגיש בשלושה אימונים, גם אם אני אתפשר על זמן מטרה.
כן, זה עד כדי כך פשווט J
הרי, בסופו של דבר, החיים הם מסע ומתן בינינו לבין עצמינו...

תהנו, תגשימו, אל תחרגו מהתקציב ו - 

!Let YOUR monkey out

הרוב חושב שהסיבות בגללן אנשים פונים למאמן הן הרזיה, מסה וכו'

אף על פי שהדבר נכון ברמה החיצונית, ברמה הפנימית, הפסיכולוגית, אין הדברים כך.

בוידאו קצר זה, אני דן בשתי הסיבות העיקריות בגללן אנשים פונים למאמני כושר.


צפיה מהנה.
!Let YOUR monkey out

*** בהשראת פודקסט של טים פריס עם מושל ניו יורק קורי ברוקר – להאזנה לחץ כאן.

מה הם הדברים שאנחנו זוכרים הכי הטוב בחיים שלנו?

מה הם הדברים אותם בהם אנחנו מתגאים בערב עם חברים על בירה, מספרים לילדים לפני השינה וכניראה גם נשתף בהם את הנכדים כמשל לחיים חזקים של הגשמה עצמית וסיפוק?

*******

אותם הדברים שנלחמנו עבורם;
אותם הדברים ששלמנו עליהם בזמן;
אותם הדברים שכמעט שברו אותנו אך הצלחנו בכל זאת;
אותם הדברים שאימתו אותנו עם הצדדים הכי אפלים שלנו;
אותם הדברים שלמדו אותנו את השיעורים הכי חשובים ולעיתים גם הכואבים ביותר;
אותם הדברים ששמם יהדהד לעד בפנטיאון האלים בני האלמוות;
אותם הדברים המייצרים תהליך -
 מהרגע בו הפריד ה' את השמיים ואת הארץ ועד היום בו יחברם שוב...

*******

המציאות של "כאן ועכשיו", הסיפוק המיידי הם מלאכותיים כמו רוב החיים שלנו; אנחנו בובות במשחק של בעלי ההון, הממפשים את החלומות שלהם ע"י זה שמקריבים את החלומות שלנו!


אנחנו מוותרים, טרם ניסינו, על תהליכים שיכלו לייצר עבורינו חיים מלאי סיפוק והנאה (במובן הרחב והגבוה שלה) ומאפשרים לתעשיה לספק לנו תירוצים בצורת מוצרים מהפכניים שיכולים להפוך זקנה לנערה, חולה לבריאה וילד לגבר – כל זה ללא מאמץ, רק ב- 4 דק' ביום (במקרה הטוב, לרוב זה בשבוע) ורק היום, לקוראי הבלוג BE A MONKEY במחיר חסר תקדים של 99.99...


מהירי החלטה יכולים לקבל את המוצר השני ב- 50% הנחה!
*** על המוצר הזול מבין השניים בהתאם לתנאי המצבע. ט.ל.ח.


"זה יכל להיות מצחיק, לו היה כל כך עצוב"
                                                                               ~ פתגם רוסי
*******
היום בבוקר, אחרי שהכנסתי את האוטו למוסך, חזרתי הביתה בריצה; חלק מהתוכנית ואם אפשר לנצל את הזמן – למה לא?..

יצאה לי לרוץ ליד בית העלמין... דבר מוזר קרה שחלפתי על פני הגדר וראיתי את כל המצבות עמדות דום, המוזיקה נדמה באוזני ושמעתי את הקולות הרחוקים לוחשים לי מבין הקברים:

-        לאן אתה רץ? למה אתה ממהר? הרי סופך יהיה כסוף כולנו; עצור! תהנה מהרגע ותנצור את החווויות החשובות באמת...

המשך הריצה עברה בהרהורים; 


אין לי פתרונות פלא,ולא 4, 5 או 10 דרכים להפוך כל החלטה לתהליך. אני רק יודע שאם לא נהפוך את התהליך למוחשי, מודע והחלטי – לא נהנה, נעריך ונוכיר את אשר השגנו בחיינו כי מעוורים ניהיה ברדיפה ע"י "הדבר הגדול הבא" בעודינו מפסידים ורומסים את כל הדברים היפים סביבינו ותחת רגלינו!

*******

We often allow our inability to do everything to undermine our ability to do something.
~ Cory Booker

קחו אותו לאט את הזמן ותחשבו:

מה הם הדברים שאנחנו זוכרים הכי הטוב בחיים שלנו?

מה הם הדברים אותם בהם אנחנו מתגאים בערב עם חברים על בירה, מספרים לילדים לפני השינה וכניראה גם נשתף בהם את הנכדים כמשל לחיים חזקים של הגשמה עצמית וסיפוק?

אחרי שהחלטתם – תעשו משהו!

לא משנה כמה קטן וחסר משמעות זה נראה כרגע; תמשיכו לעשות ואם זה חשוב מספיק - אל תוותרו לעולם! אתם כבר תבינו לבד מה ואיך וככל שתתקדמו הדרך תפתח בפניכם וכך גם התשובות לשאלות: "מה עכשיו? לאן ממשיכים מכאן?"

תהנו מהתהליך ובסוף גם אני אשמח לשבת בין החברים שלכם ולהקשיב לסיפור המרתק שלכם אודות הדברים שאתם זוכרים הכי טוב בחיים שלכם!..



!Let YOUR monkey out

לכולנו יש בעיות ולכאורה הבעיות שלנו הן הכי-הכי, אז זהו שלא!

הפעם מבלי להכנס לנבחי הפילוסופיה הקיומית ורוחניות אתייחס לנושא במישרין – אני מאחל לכוולנו ששאלת:

-        איזה תרגיל עדיף?

תיהיהנה הצרה הגדולה ביותר שלנו!!!

אבל היא כן עולה ולא מעט! דווקא בעיקר בקרב המאמנים כי רובינו נגועים במחלה של עודף יודע והבנה – אירוני משהו...

אז, בהמשך לפוסט הקודם, הנה לכם טריק פשוט ויעיל איך לבחור תרגיל, להנות ובעיקר להתמיד – הרי התוכנית הטובה ביותר היא התוכנית אשר שורדת את מבחן הזמן.


אחד המכשולים אכי קשים שלנו כמאמנים הוא איך לייצר התמדה, איכפתיות ותרגול עצמאי אצל  המאומן שלנו? הרי התוכנית היא מעולה, התרגילים – הטובים ביותר שיש, עומסים מותאימים פיקס!

אז למה הבן/ת זונה לא מתרגלים לבד?!!!!

בואו נחזור שניה לתרגילים  – "תרגילים הטובים ביותר שיש" עבור מי?..

נכון שסקווט זה אחלה אבל האם הלקוח לא "מתחרמן" ממנו בדיוק כמונו או שהוא, כמו ילד שצריך ליטול תרופה מגעילה, עושה את זה כי הוא חייב להכס לכושר / ככה בונים ישבן / הרופא אמר לי / בלה, בלה, בלה...

שיטת 1+ , 0 , 1-

לפעמים יש קיצורי דרך אלגנטיים... J  

1.     עוברים עם מתאמן על מספר תרגילים לכל קבוצת שריר / תבנית תנועה בעומסים וחזרות יעודיות.

2.     בסוף, מבקשים ממנו לסמן ליד כל תרגיל (1+, 0, 1- ) לפי ההגיון הבא:

§        1-  כואב / לא נוח / לא נעים / לא כיף
§        0   סבבה כזה / בסדר / פרווה
§        1+ טווווווב! / כיף / בא לי / מרגיש לי!

3.     מסדרים את התרגילים לפי ההגיון הבא:

§        1-   יורד מהמצבה. אם יש כאב, צריך להתיחס על מה ולמה; אבל לא על זה הכתבה..
§        0    תרגילי עזר / משלימים
§        1+ התרגילים העיקריים
בסופו של דבר כולנו ילדים גדולים שאוהבים לעשות את מה שכיף לנו ולהתחמק ממה שלא
איפה לדעתכם הסיכוי הוא יותר גבוה להתמדה, איכפתיות והנאה?

-        ברור שבתרגילי 1+

וזה לא משנה עם סקווט (הקדוש) קיבל 1- ופשיטת ירך (שמע ישראל) 1+ פה אני כמאמן / מתווך / מורה דרך נכנס לתמונה ומנצל את קישורי בבניית תוכניות אימון ליצר תהליך אשר בסופו גם סקווט יקבל 1+

לפעמים הבעיות הן לא בעיות, אלה סתם... מהמורות בדרך J

...To have bigger problems we need to be a bigger person

!Let YOUR monkey out

שאלת השאלות – מה אני צריך לעשות?

למען האמת, עידן הידע בו אנחנו חיים לא מקל, להפך – מקשה על התשובה כי יש עודף מידע, המון שיטות, כולם מדברים בהגיון והכל חושב...

אם כך, בואו נסנן ונזקק את הדברים החשובים באמת, ונעזר באחד המוחות המבריקים של המאה הקודם, הלוא הוא ראלף וולדו אמרסון.

במאמר נפלא זה, מדבר אמרסון על הדרך בה יש להתיחס לרשימת הקריאה שלך, היות ועולם הספרות משיק לעולם הכושר במגוון העצום שלו, יש טעם בדברי האיש ומה שמתאים לספר – יתאים גם לתרגיל!
אם כך, איך לבחור את התרגילים לתוכנית שלך:  

1.     תבחר את התרגילים שאתה אוהב.
פשטני, בנלי, נדוש... תגידו מה תגידו, אך זו האמת; אם אני אוהב סקווט עם מוט ומתמוגג על כל חזרה, 'שה ככל שתיהי, למה שאני אבחר קטלבל או כל אביזר אחר?..

אני שומע מוחות חריפים עונים לי בתרסיס רעל –

אבל מה עם גיוון?
אתה חזק בסקווט אבל חלש בקטלבל! 
אתה יכול לעשות פיסטול בכלל?

תשובתי: הכול בסדר, טודו בום!

נכון יש מקום לגיוון ופיתוח מיומנויות אבל יש דרך להתיחס לזה (אם אתםרוצים ללמוד איך – בבקשה) אבל גם שם, אני אלך על מה שמיסב לי אושר ויבטיח כי אחזור להתאמן למוחרת!

2.     תיהיה קשוב לרוחות "חדשות" בתעשיה ותעיז דברים חדשים.


     עכשיו זה טריקי – מצד אחד, כל המדיה החברתי מלא בזבל (שיווק עצמי של מאמן והפגנת יכולות זו עבודת קודש, אבל כשממסחרים את זה לשיטות ותרגילים מתקדמים – זה ממש מסריח!) מצד שני יש זהב טהור של דברים ופיתוחים חדשים כמו FRC של דר' אנדרו ספינה.

השתמשו בשיטת בידוד משתנים – כחו תרגיל מקורי אחד, תעשו אותו בהתאם לפרוטוקול המומלץ "ע"י היצרן" ותנהלו מעקב אחר מה? – איך? – על מה? – מתי? – והאם בכלל? עובד.


3.     תבחר תרגילים שהוכיחו את עצמם על גבני ציר הזמן.


     כשאני כותב ציר הזמן, אני מתכוון לציר ארוך מזה שיש ביומן השנתי שלנו, אני מתכוון לציר שהולך מאות אחרוה.

לא משנה כמה דעותינו יכולות להיות חלוקות בנושאים של תורת האימון, תזונה, גישה וכו' – יש דברים שהם קלאסיקה הלא מוטלת בספק הן ביעילות והן במהירות שלה.

מוט, קטלבלס, טבעות, כדורי אטלס, משקוליות עם ידית "שמנה"... אלה הם אביזרים שהיו שם לפנינו וישארו אחרינו; אביזרים שבנו מספר דורות של גיבורים ואנשים חזקים מאוד והוכיחו את עצמם.

"למה לרוץ למשהו חדש כשאתה עדיין לא שולט בישן?"...

4.     אימון הוא מעשה פעיל של יצירה ולא פסיבי של צריכה!

     ישנם אנשים צרכנים, הם כמו חזירים שאוכלים מבלי להרים את הראש למעלה ולשאול האם אני צריך את זה בכלל? האם זה עושה משהו (עבורי)?

אלה הם המתאמנים הפסיבים שניזונים מכתבות בוקר בטלויזיה ומעצות של מאמנים העוסקים ב –PR  עצמי (דבר טוב למאמן אך בקשר רופף ביותר למתאמן) וכתבות במדורי בריאות פופולריים; אנשים "שיודעים" מה טוב עבורם ואיך צריך להתאמן רק משום מה הם ממשיכים להחליף מאמנים ומועדונים כי "זה לא זה"...

לצידם עומדים אנשים פעילים, עוברם כל אימון הוא אקט של יצירה –

איך התרגיל הה מרגיש לי?
מה יקרה אם אני אקח עוד צעד הצידה או אחורה?
מה אם אני אטעה את גבי כך או כך?

אלה הם אנשים שהופכים כל אימון לתרגול והכרת הכלי הנפלא ביותר – גוף האדם; הם לומדים להיות אמנים של גופם ומהם לרוב יוצאת התורה והחידושים שיש להתיחס אליהם!

*** ארנולד שוורצנגר ומרקו קולמבו היו מנסים גרסה חדשה של תרגיל בכל אימון ועושים אותו "עד מוות" ולמחורות היו מסמנים את האזור בגוף שנטפס וכך ממפים את התרגילים לשרירים; זה בעידן של תרום אטלסים אנטומיים למאמנים...

היום "האינצקלופדיה של מפתח גוף" הוא התנך של כל מתאמן מתחיל ובצדק!

האם לדעתכם "שוורצי" היה צרכן של תרגיל או יזם יוצר?..

תהנו מהתוכנית החדשה שלכם ו-

!Let YOUR monkey out
google-site-verification: google9cb1c198e1ce50a1.html. Powered by Blogger.