26 במרץ 2021

תופעה חברתית

 

(מסדרת סיפורים "סמול טוק עם א. אופל)


כשאני ואמא בקרנו באודסה הייתי ילד קטן.

אולי בן ארבע או חמש. באנו כדי "שאני אנשום אוויר ים כדי לחזק את מערכת החיסון", לדברי אימי שסעדה אותי מגיל צעיר. היו לה סיבות טובות לכך, אחרי שכמעט בתתי בגיל שבעיים אחרי זיהום. אומנם נשארתי לבין החיים, התווית של "ילד חולה עם מערכת חיסון חלשה" נתקע עמוק בתודעתה.

כך, שבזמן שהילדים האחרים נהנו מהשמש והים החמים של חודשי הקיץ, אני עמדתי בצד תחת איסור חמור של לא להיכנס למים כי אחלה! אפשר לעמוד ולנשום. אחר כך יהיו פרוצדורות "טיפולים" באמבט מיוחד. ככה זה שאתה "ילד חולה עם מערכת חיסון חלשה".

 

-        אז, למה אנחנו כאן? – שאלתי את א. אופל שלגם תה עם עוגיות שיבולת שועל, שקוע במחשבות משלו.

-        לדבר על אלוהים. – ענה א. אופל, כאילו שאלתי אותו איזה יום היום.

-        הבנתי... – משכתי בקול, עושה רושם כאילו אני יורד לסוף דעתי, שוכח לרגע עם מי אני מדבר.

-        לא אתה לא. – חייך הסטן, וטבל עוגייה נוספת לתוך הספר. היה ברור שהוא לא סופר קלוריות. – אבל תיכף תבין.

 

משכתי בכתפיים והמשכתי להמתין ל"תיכף" הזה שיקרה.

בעודי ממתין, זיכרונות ילדות החלו לצוף על פני זכרוני.

חלקם שמחים – זיכרונות בודדים על אבי שמחשק איתי ואני מתגלגל מצחוק. זיכרונות על חברים, טיולים וחוויות. אהבה ראשונה, התגברות על הפחד.

וגם זיכרונות על איך "כמעט" מתתי לפחות 9 פעמים לפני שעלינו ארצה וגם...

רגע! אולי זה – זה!

כמעט ממתי. נשארתי בחיים.

סטן ואלוהים.

אז זהו...

 

-        שלא! – קטע את רצף מחשבותיי א. אופל, שממילא ידע כל מה שאני חושב. – שום תסריטים הוליוודיים ופנטזיות על אלוהים וסטן משחקים שח וחורצים גורלות אדם. הספיק לי את ברגמן! אתה באמת חושב שאין לי מה לעשות בקיום שלי, מלבד לחטט בפח אשפה של גורל אדם ולקונן מזימות?! או לאלוהים, באותה המידה.
בוא!
ונניח, אני זורם על ההזיה הזאת שלכם – מה לגבי בעלי חיים? צמחים? דוממים? מה איתם? גם עבורם אנחנו צריכים לשבת ולחשוב: "הםםם... אני הולך לדפוק לסלע הזה את החיים ולהפוך אותו לחצץ בגינה ציבורית שכלבים משתינים עליו. ועל הסלע הזה, ישב חכם ויהגה תורם שלום אנושי!"
באמת?!
מישה, אני מחבב אותך, באמת! נהנה לשוחח אתך אבל – אתה לא כזה מעניין וגם לא אף אחד אחר ולא משנה "מה או מי" הוא. זה לא אישי. זו דרך הטבע.
שאלת את עצמך פעם, למה כל הנחלים זורמים לים? למה בטבע לא עושים עניין ממוות וציד. למה כל דבר פשוט מת ונולד מחדש?

-        כי טבע מבוסס על איזון ומעגליות?

-        יופי חמוד, ראית את "מלך האריות" – כפיים!
אגב, זה נכון אבל לא מספיק טוב בשבילך – תמשיך לחשוב.

-        בגלל... שהטבע יעיל ומחפש את הדרך הפשוטה והנוחה ביותר?

-        או, ברוך החוזר! הטבע יעיל, זאת אומרת שהוא לא מבזבז אנרגיה לריק – כמו שבני אדם עושים.

-        איך בדיוק בזבוז אנרגיה קשור לקשירת מזימות? – הרגשתי שאני מפספס משהו חשוב.

-        אתה באמת מבזבז משהו חשוב. – חייך א. אופל – מה משותף בין יעילות וקינון מזימות?

-        קינון מזימות יעיל?..

-        לא חשבתי על זה ככה... אבל לא, לא לזה התכוונתי.

-        אם לומר את האמת – כלום.

-        בינגו!  כלום. זה בדיוק זה.

-        מה "זה"?

-        אלימות היא לא תופעה טבעית, אלה חברתית.
אלימות היא המצאה של בני האדם, לא שלנו ולא של הטבע. הטבע יעיל. נכון שאחד אוכל והשני נאכל אבל אין השקעת משאבים בקינון מזימות ודרמה! האריה לא אומר לזברה שברחה ממנו: "חכי-חכי, את כל המשפחה שלך אני טורף, יא נבלה! איך העזת לברוח ממני, מלך החיות?! בדיוק באותה המידה שהזברה שהאריה לא טרף אותה חושבת: "אוי כמה אני מסקנה. זה בגלל שאני לא נולדת תחת מזל גדי. המשפחה שלי חרא. אבא לא למד אותי לשנות כיווני ריצה ועכשיו אכלתי אותה כלומר, אוכלים אותי. ביי ביי עולם אכזר, יהי שלו..." – א. אופל עצר, לקח לגימה מתה שלא ניגמר, כמו עוגיות, והמשיך בהרצאה. – אנחנו, אני ואחי – אלוהים במושגים שלכם – אנרגיה שחלקה בכל, כולל אתכם, כמו שהכל הוא חלק בלתי נפרד מאתנו. אין לנו אנרגיה מיותרת לבזבז.
שנאת פעם מישהו או מישהי?

-        אני יכול להזכר בכמה פרצופים.

-        יופי. בעצם לא. תיכף תבין למה.
כשכעסת, וחשבת איך אתה נוקם, משלם, מחזיר, גורם להם להתחרט על מה שעשו ושאר עיסוקי "פיפי-קקי" של המין האנושי – איך הרגשת?

-        לא משהו.

-        כלומר?

-        כלומר, זה כל הזמן להתעסק עם אותו האדם. לחשוב. לתכנן. להתעצבן. להיות על המשמר שלא ידפקו אותך לפי שאתה תדפוק וכו...

-        פנטסטי! האם הרגשת פרץ אנרגיה וחיות, בעודך מתכנן נקמה מושלמת? מדמיין איך אתה "הורס לו/ה את ה____ שלעולם לא ישכחו מי זה מישה סון הנורא והוקם!" – האם הרגשת חיי ומוכן לכבוש יעדים אל עבר הגשמה עצמית?

-        לא ממש. לא נשאר לי הרבה אחרי התעסקות בנקמה.

-        אוקי. ואחרי שהתחלת להתעסק בהתפתחות הרוחנית? אחרי אינספור הרצאות של אלן ווטס – אגב, מת על הברנש! – ספרי זן וכו'. שלמדת לסלוח ולשחרר. להתקדם הלאה. איך הרגשת?

-        פשוט... כלום. כלומר, קל. ממשיך הלאה מרוכז בדרכי. שומר כמה שיותר... אנרגיה! משקיע אותה בדברים שחשובים לי.

-        אתה רואה. – הנהן בחיוב א. אופל. – הבנת דרך הטבע, או את הדרך הטבעית. של יעילות והתקדמות על פני תקיעות ומאבק.

-        אמת. אם כך, איך נולדו כל סיפורים על מאבקי סטן ואלוהים? ואם כבר, איך אלוהים, עליו רצית לשוחח מלכתחילה, קשור לכל הסיפור הזה?

-        הוא כבר נכנס. – חייך הסטן והצביע אל עבר החוף. אישה צעירה נכנסה לתא הלבשה להחליף בגדים.

-        ואיך זה קשור לאלוהים? – שאלתי בתדהמה.

-        חכה ותיראה. – הרים אצבע א. אופל ו... טבל עוגייה נוספת לכוס התה שלעולם לא נגמרת.

 

ההמשך יבוא... 


פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search