יש רק מקום אחד, בו עלינו לשים אותו בצד - חדר משקולות!
לחדר משקולות חיים וחוקים משלו ובטחון עצמי הוא
לא אחד מהם כלומר, הוא שם (אחרת איך נתקדם ונאמין) אבל לא בפרונט, אלה כנתון שמובן
מאליו.
כמו לרוב (אני נמנע מלומר - הכול) הדברים בעולם
שלנו, גם לביטחון העצמי ישנם שני פרצופים:
הראשון - הוא הטוב, החיובי, זה שדוחף ומעודד אותנו
להמשיך ולהתקדם, לא לוותר ולא לפחד, הוא הולך איתנו יד ביד וגדל עם כל קג' נוסף על
הבר.
השני - הוא הראשון שהולך לאיבוד והופך למופרז על
גבול שגעון הגדלות ופה, חברים יקרים, אנחנו אוכלים אותה!
אנחנו באים, מלאים ובטוחים שזהו, מכאן אנחנו אלים
וחוקים של בני אנוש לא חלים עלינו והנה, אנחנו מתחילים לקצר ולזלזל בחימום, מאבדים
את הריכוז לפני ותוך כדי הסט, מדברים, משוויצים וצוחקים על אילו שעובדים מסודר בטענה
שהם PUSSIES ופתאום, באמצע
כל האורגיה הרגשית שיצרנו סביב האוננות העצמית שלנו:
- אי!..
- למה "אי!",
כפרא? הרי אתה אל! תפסיק להתנהג כמו PUSSY ותן
בראש, הרי הרצת דאחקות על זה שאני בחדר משקולות ולא בספריה...
וכך נפלו גיבורים. במקרה הטוב זה שבוע, במקרה פחות
טוב שלושה חודשים... שיקום אני מתכוון... ובמקרה הגרוע מכל, הכרתי אנשים ששילמו על
כך בחייהם...
כל פעם שאנחנו נכנסים לחדר משקולות, אנחנו מטילים
מטבע - ווף - ווף - ווף, מסתובב לו המטבע באויר, עולה-יורד ו...
לכל מטבע שני צדדים ואם הצד אחד הוא הביטחון העצמי
המופרז, אזי הצד השני הוא - כבוד!
כבוד, הוא הצידו השני של המטבע והוא גם התכונה היחידה
שמבורכת בזרועות פתוחות בחדר משקולות!
כשאני מדבר על כבוד, אני לא מתכוון לכבוד של פחדנים,
אלה לכבוד של החזקים כלפי אותם הברזלים שהפכו אותם להיות כאלה מלכתחילה הרי, אותו ברזל
יכול גם להרוס!
גם לברזל יש שני צדדים והצד המכוער מתגלה כשלא מכבדים
אותו ומתייחסים בזלזול וכמובן מאליו...
אני לא מהמר, זה פשוט לא עושה לי את זה, על אחד
כמה וכמה שמדובר בגופי ובכל זאת, עצתי הצנוע אליכם - אם כבר להטיל מטבע אז רק עם חברה
לגבי איזה סרט לראות בסופ"ש.
אני.
!Let YOUR monkey out
הוסף רשומת תגובה