24 בפברואר 2015

יומן מסע שלי לבודבפשט


הנה נגמור לו היום הראשון שלי בבודפשט ובהכשרת מנהלי אזור בשיטת ה- GroundForce Method.

דבר הראשון שאני מזהה ביציאה משדה התעופה זה הריח שב אויר, הוא מזכיר לי משהו מהילדות שלי ששקעה יחד עם ההגירה שלי כמו אטלנטידה האגדית...

מזג אוויר פצצה - אפשר לטייל באירופה בכיף גם באמצע פברואר!

אין רוח, קור"יבש" ושמש כיפית. בערב קר יותר אבל עדיין נעים בקיצור, חורף אירופאי בעל ניחוח מיוחד של ילדות עבודה, מולדת שלא קיימת עוד והמון נוסטלגיה....

אלה הם הרגעים בהם אני מייחל לעצמי את היכולת לבכות...


 יום ראשון:

אחרי מפגש הכרות קפצנו למים ונכנסנו לעומקה של השיטה שהיא כלי נהדר ונקודת כניסה אל עולם התנועה כשם שה- FMS הינו לעולם השיקום/תיקון.

ה- GFM הוא פשוט ואלגנטי עם הגיון פנימי ברור ודרך להגיע ממקום למקום והתקדם מדבר לדבר.

זאת הפעם הראשונה שאני נפגש עם מייסד השיטה פיטר לקטש, שהרצה על הקשר ההדוק בין ה- GFM ל- FMS והעקרונות המשותפים אם כי GFM הינה שיטה בפני עצמה.

היה מעניין לראות את הדינמיקה הקבוצתית ולשמוע שאלות שנולדו מתוך המציאות של אותן המדינות והקהל שפוקד את השיעורים -בהחלט קיבלתי נקודת מבט רחבה יותר שמעבר למציאות הישראלית...

היות וסיימנו מאוחר, שוטטתי לי בסמטאות הסמוכות לפני חזרה למלון ושיעורי בית...


יום שני:

יום פרקטי המוקדש כולו לתרגילים של Level 1 & 2.

המון הבנה של תנועה, התאמה של רמות קושי ואפשרויות משחק והתקדמות לתנועה חופשית וזורמת (locomotion / free flow) מתוך הסתכלות על המיקרו/מקרו של השיטה ויישום בשיטות אימון שונות.

טוב לדעת את הנקודות החזקות שלך אך יותר מועיל לגלות את החלשות - שזה מה שהיה היום בשפע, דבר שאני מאוד שמח לגביו כי יש לי מטרות ברורות ושיעורי בית שאחזור...

אחרי הסדנה, אוכל - בירה - מקלחת - כתיבה וסיכומים - שינה...



יום שלישי ואחרון:

כל דבר טוב מסתיים (וטוב שכך), גם שלושת ימי ההכשרה שלי וביקור קצר בהונגריה הגיעו לסיומם...

בשיעור היתה אוירה מעט עצובה, כי רק התחלנו להתגבש...



עבודה מעשית, תרגול, הרצאה ו- Q&A עם פיטר (מייסד השיטה) אשר השלימה, לפחות עבורי, את כל החלקים של הפאזל אם כי העבודה הגדולה עוד לפני...

ביום האחרון סיימנו מוקדם, כך שהיה לי מעט זמן ואור להסתובב בעיר לפני האריזות...



אני זוכר את המשטחים הללו עוד מזמני בריה"מ - היה כיף לא נורמאלי! נורא עצוב שחורף ישראל, מיוחד ככל שיהיה, לא דומה לחורף אירופאי קלאסי עם עונות מעבר, שלכת, שלג וקרח..



התמזל מזלי לתפוס את אחד הימים של פסטיבל הדגים שהתקיים בעיר. 

היה כיף ללכת לאיבוד בין הדוכנים, הריח והצלילים בתוך הארמון העתיק. לרגע אפשר היה לדמיין שחזרתי אחורה בזמן אל ימי הביניים, כשהארמון הישן מחבק אותי בין כותליו כחבר ישן שהתגעגע...



גם אני התגעגעתי אליך חבר ותיק!

אתה זוכר איך רכבתי להציל עלמות ולקטול דרקונים,
איך נלחמנו באויבינו המלכים הרשעים והשדים?

אתה זוכר את התהילה ואת המשתים, 
שהדהדו כרעם בין קירות האולם הגדול?

אתה זוכר את השמחת הולדת הנסיך,
ואת הצער כשהמלך האהוב הלך אל אבותיו?..

אתה זוכר את כל זה, חבר ותיק?..

אני - כן!

הנה אנחנו נפגשים שוב,
עומדים אחד מול השני כשההמון מפריד בינינו...
אולי זה לא המון אלה השנים והמאות,
או אולי כל אלה רק בדייה ואגדות?..

אבל אנחנו כאן חבר - חיים בין המתים,
אחים לנשק ולזכרונות,
עומדים איתן על המשמר, שקטים ומוכנים...

רק... אין עוד דרקונים ועלמות,
לי ולך המעשים הפכו לזכרונות.

שלום, חבר יקר.

נח לך בשלוה ומי יתן שצחוק ילדים
יהדהד שוב בין כותלך,
ומארובות שלך יתרמום עשן משתה טעים!

אני אחזור למציאות, אך לעולם לא אשכח,
איך רכבתי להציל עלמות ולקטול דרקונים...

שלום חבר יקר.

....

היום חזרתי לארץ.
הנסיעה שלי תמה אך המסע שלי רק מתחיל...




   


פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search