14 ביוני 2015

אינסטלציה רגשית


“The organs weep the tears the eyes refuse to shed”
                                                           — Sir William Osler, 18th-century physician.

כשהביוב סתום, עולה ריח מאוד מסריח ואם לא מטפלים בזמן ופותחים את הזרימה – כל החרא יוצא החוצה...

לטרנדים יש דרך הרסנית להפוך דברים לבנליים מבלי לרדת לעומקם - העיקר שנמכור!

היום, כל מי ומי מאוננים על הרעיון ההוליסטי של גוף-נפש, אך מעטים מאוד באמת צועדים בדרך שמנסיון אישי – לא נעימה כלל!


How far down the rabbit hole are you willing to go?..

בגישה וריפוי הוליסטי (חיבור גוף-נפש-נשמה) אנחנו לא מתייחסים לגוף ולנפש כנפרד - למעשה אחד משפיע על השני, וזה משהו שהסינים יודעים כבר יותר מ 2000 שנה. עיקרון המפתח כאן הוא שאין הבדל בין מחלה הנפשית ופיזית!

תסתכלו על הילדים – הם עברים מבכי לצחוק, מעצב לשמחה, מכעס לאהבה, בתוך שניות בודדות!

ילדים, הם מוליכי רגשות הטובים ביותר כי ככה אנחנו נברנו וכך אנחנו אמורים להיות!

רגש הינה אנרגיה שאמורה לעבור דרכינו – עולם הוא מעגל חשמלי אחד גדול... אך האנרגיה שנכנסת ולא יוצאת נתקעת בתוך הגוף שלנו ואם היא מבלה שם יותר מדי זמן – היא הופחת לחומר...

תשאלו את עצמכם כמה זמן אנחנו גוררים וחלקינו אף מצטיין בלאגור את הכעסים, רבים, העלבויות לפני שאנחנו מרפים?..

שאלתם? – יופי!

עכשיו תזכרו איך הרגשתם? האם חליתם באותה התקופה, נפצעתם, פגעתם בקרובים לכם?..
פתאום הכל מתחיל הליות קשור אחד בשני...

הדבר העצוב הוא שגם אנחנו הינו ילדים שהוליכו דרכם רגשות, רק שההורים, המסגרת והחברה דפקו אותנו (אין בסיפור הזה אשמים – רק קורבנות, כי גם הם גדלו כך...) והפכו אותנו לאטומים וחולים כי, לצערי הרב, גדלנו על משפטים כמו:

-          תפסיק לבכות, אתה גבר! (משפט הכי דפוק שאפשר לומר לבן! אתייחס לזה באחד הפוסטים הבאים)
-          אל תראה לאנשים מה אתה מרגיש/ה, אחרת ישתמשו בזה נגדך...
-          דמעות לא פותרות כלום...
-          תיהיה חזק!
-          ....
נשמע מוכר?

לצערי – מוכר מדי... אבל איך אנחנו מעיפים בפליאה ופולטים משפטים הבאים (כמו נודים סרוחים) על ימין ועל שמאל:

-          אבל איך, הוא בסה"כ בן 49!?...
-          מה אתה אומר, התמוטטות עצבים בגיל כך כך צעיר?...
-          איך דפקת לעצמך את הגב/כתף/ברך – אתה הרי סוס!
-          התאבד?! לא יכול להיות! אני לא מאמין, הרי יש לו משפחה כל כך מאושרת ועבודה טובה בה הרוויח הון...
זוכרים את הטרנדים שהזכרתי בהתחלה?


זה השלב שאני מאבד את זה J סבלנות לצביעות מעולם לא היתה לי.

יפי נפש - שמעולם לא ירדו לגהינום של נפשם, לא חצו את נהר הסטיקס, לא הביטו לשדים שלהם בעינים וחזרו שפויים חזרה – חיים בינינו (קוראים להם גורו), הם מפוצצי עבודה וגובים שכר נאה על זיון שכל טהור ובזמן שהם מעודדים אתכם ללכת ולצלול לעומק נשמתכם, הם עצמם נשארים נקיים כי חלילה לגורו לעסוק בעבודת כפיים - בן זונה חסר עמוד שדרה!...

........... זה השלב שאני נושם..................

ילדים, כל מי שעבר דבר או שניים בחיים יודע – זה קשה, מלוכלך ולפעמים מסוכן אך הפרס הוא בהתאם!

חלק מהתמודדות שלי עם בעיות וכאבי גב היה למצוא את אבי שעזב אותי כשהיתי בן שלוש (לי נולד בן באותו הזמן וטהיתי האם אלך בדרכי אבי או שאצליח לשבור את המעגל?...) ואחרי שדברנו – הכאב לעלם.
לא, אני לא אזיין לכם בשכל שהכל עבר והגב שלי, באורך פלא חזר להיות בריאה תקין וחזק – הוא עדיין מזכיר לי שהוא קיים אם אני מגזים או שוכח את מקומי בעולם אבל הוא כואב כמו פעם...

סיפור אחד מני רבים שעברתי ועובר במסע לחיבור גוף-נפש-נשמה וכמו באגדות של האחים גרים – פגשתי חשפות ושדונים, מבחן האמונה שלי נבדק לא פעם-פעמיים וראיתי את השדים המקוננים עמוק בנשמתי...

הפואנטה היא:

אם אתה באמת הולך לנקות את צינורות נפשך - תיהיה מוכן לצלול לתוך חרא, אך לפני, יהיה הכי כנה עם עצמך כשאתה עונה על השאלה:

How far down the rabbit hole are you willing to go?..


!Let the monkey out

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search