9 באפריל 2020

האויב שבפנים


מדוע דווקא שאנחנו מוכנים לעשות את הצעד המעשי – אנחנו מחבלים בעצמנו?
הסוד טמון בראשנו.

לסיפור של "יציאת מצרים" יש משמעות עמוקה יותר, מעבר לתיעוד ההיסטורי על "הרפתקאות בני ישראל בגולה".
יציאת מצרים, היא היציאה מהראש אל תוך הגוף או, לעולם האמיתי בו בני אדם נכשלים, כואבים, פוחדים מדממים ומתים, אך יחד עם זאת מגשימים את עצמם וחווים את החיים במלואם.

באמצע המאה שעברה העלה מדען המוח האמריקאי פול מקלין את התיאוריה של המוח "המשולש" בבני אדם – מוח לטאה, מוח לימבי ומוח חדש (ניאו קורטקס).

המוח הראשון, מוח הלטאה, הוא הפרימיטיבי והעתיק ביותר.
הוא השולט – הפרעה הפנימי שלנו – באינסטינקטים העיקריים שלנו: לאכול, לברוח מאויבים ולהתרבות.
מוח הלטאה פועל בתוך לולאה אינסופית של ארבעה המצבים הבאים:
הוא רעב
הוא חרמן
הוא חרד
הוא אנוכי

הנה מחזור חיים של מוח הלטאה:
יש לי משהו לאכול = יש לי כוח לברוח / להילחם באויב = יש לי סיכוי להישאר בחיים מפיק זמן כדי להזדווג = רק אני והעברת הזרע שלי חשובים = אני חייב לדאוג ששום דבר לא יקטע את הרצף הזה = בשביל זה אני חיים לאכול משהו...

מוח לטאה הוא שומר סף פנימי – פרעה, כבר אמרתי – שמונע כניסה ויציאה של דברים חדשים, קרי שינויים.
זאת הסיבה שקשה לנו (לא לכם כמובן, לאנשים "אחרים" שהם לא אתם) להחליף עבודה לא מתגמלת, זוגיות לא מספקת וכו'...
בבחינת מוח הלטאה מדובר בשינוי שעלול להפיל את כל מעגל ההישרדות שלו ולכן, כל עוד יש לכם, סליחה לאותם ה"אחרים" שהם לא אנחנו, מה לאכול, מאיפה להביא "קצת פרנסה" ועם מי להזדווג – שב בשקט וסתום ת'פה!

זאת גם הסיבה, שאין התנגשות בין הרצון לשינוי (חשיבה אבסטרקטית היא נחלתו של המוח החדש) ואנחנו ממלאים מחברות בסמינרים וכנסים (לרוב חינמיים עם כיבוד) אך ברגע שמיגע הרגע לשינוי = פעולה ממשית = מוח הלטאה נכנס לפעולה (פרועה שולח את השומרים שלו חמושים במקלות ושוטים) ובועט לנו – לאחרים ההם – בביצים כדי להזכיר לנו מי הבוס ושנחשוב פעמיים בפעם הבאה;
זה מסביר לעיתים קרובות, למה דווקא כשאנחנו מוכנים ונחושים לעשות משהו, "משהו" קורה לנו!
פתאום הגב נתפס, יש קורונה, השוק בירידה, אין מספיק כסף, יש בר מצווה לילד שמתקרבת, פרויקט חדש נכנס, נפלה לי סתימה, נשבר לי הזין וכו'....
מזהים את התבנית?..

מי מחזיק את מי?
מי שבוי נצחי של מי?

הפרעה שלנו הוא אנחנו עצמנו ומצריים, הוא התת מודע שלנו.
הכוח האפל של חיים שירדו לטמיון, הוא בסה"כ חלק קדום מהמוח שעושה את עבודתו נאמנה – לשמור על בעליו בתוך בריכת הגנים, רק שכמו גרסת הנייד שלנו, הוא לא עדכן את עצמו מלפני התקופה הניאוליתית...

היום חג האביב, חג החירות.
יום, בו עם ישראל יצאה לחופשי.
היום, הוא היום שלנו לצאת לחופשי.
בעצם כמו כל יום...

חג שמח!

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search