3 בינואר 2016

The Blind Spot

אם המושג נשמע לכם מוכר – אתם צודקים.

סביר להניח ששמעתם אותו ממורה הנהיגה שלכם שהזהיר מ - "שטח מת", אותם השטח שלא רואים במראה ובו מסתתרים רוכבי אופניים, אופנוע, ילדים, משאיות וכו'...

מבחינה אנטומית זו שטח בעין שלא קולט אור בלה בלה בלה...

דבר הרבה יותר מעניין זו המשמעות המטפורית של המושג:
קישור למקור
ואם זה לא מספיק, כאשר דר' גוגל תרגם את המושג לעברית הפרוש תפס אותי עם מכנסיים למטה (עוד מטפורה...):
וזה בדיוק מה שזה – חור בהשכלה!

אחד הכוחות המניעים בעולם ככלל וממלכת האימון בפרט, הוא "עקרון העמסה" הבלתי מעורר!

רוצה להתקדם – תעמיס / תאתגר / תאלץ משהו לעבוד קשה יותר על מנת לגרום סטרס שאחריו בא שלב הפיצוי ההופך אותנו ליותר גדולים / חזקים / זריזים וכו'...

סלע!

רק חבל שלא מלמדים מתי ואיך בדיוק צריך להוסיף...
לו היה לי שקל על כל פעם שנתקלתי באחד מן השניים

...ולא חושפים בפני התלמידים את עולמו הנפלא של "השיעמום"קרי, "הדריכה במקום"!

----------------------------------------------------------
כמו כתבתי ב- מאמר הקודם שלי, בחודשיים אחרונים, טיפוס על עץ בגינה הציבורית, מתחת לבניין בו אני גר, הוא חלק בלתי נפרד ברוטינת הבוקר שלי.

אני מטפס על אותו עץ כבר כ- 60 ימים וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, מזמן עברתי את עקרון פיצוי היסף והדבר הוא קל – באמת קל.

כלומר, על פי עקרונות תורת האמון (לפחות אלו הנלמדים בקורסי חדר כושר ואני משאר שגם בתואר ראשון) אני לא מתקדם ועל מנת ליצור גירוי אני צריך לשנות את אחד המרכיבים כגון: זמן טיפוס, משקל (תוספת וסט אולי) או את העץ עצמו – עד כאן, אמת לאמיתה.

הנסיבות שלי מכתיבות מציאות אחרת:

·         אין לי ווסט משקל, גם לא כוונה לרכוש אחד בקרוב...
·         אין לי עצים מתאימים מלבד זה
·         אין לי זמן מעבר למה שאני מקדיש
כך שאני חוזר על הטיפוס כל בוקר מחדש כמעט עם "עיניים עצומות" וכאן נפקחו עיני!

הלוא ההסתגלות הפיזיולוגית לטיפוס עצמו קרתה אחרי שלושה ימים, היתי ונמנע ממני "להתקדם", "החיים תקעו אותי על עץ אחד" וגרמו לי ללמוד אותו כל פעם מחדש!

אחת מחוויות האימון העצמתיות שהיתה לי אחרי קטלבל ספורט, בו מנגנון הלמידה זהה.

במהלך הטיפוסים החוזרים התחלתי לשים לב לזויות של הידים ושל הרגליים על הגזע, על הדקויות של העברת משקל ומנופים הפועלים על הגוף, על היכולת להרפות את הזרועות והעברת משקל אלגנטית מענף לענף, על יותר דרכים לעלות ולרדת, על יותר נקודות אחיזה חלקות (ללא מאמץ נוסף, כך שמבחינה הפיזיולוגית – עדיין קל ואין פוצוי יסף) ועל יקום שלם של עץ אחד!

עובדה מעניינת: אחרי חודשיים, אני מטפס "בקלות" על כל עץ אחר הנקלע בדרכי, ללא צורך ב"הסתגלות לעומס חדש"...

קוראים לתופעה הסתגלות של מערכת העצבים ולמידה מוטורית, דבר המתרחש אחרי שהשרירים, כביכול, הסתגלו לגירוי ועל ההבנה הזאת בנוי הפרופיל הראשון של הפריודיזציה הקלאסית (סובייטית) – תקופה של עד שנתיים של עבודה "משעממת וחד גוונית" במטרה להרוות את הגוף ואת מערכת העצבים ולהכין אותם לשיטות אימון מתקדמות יותר כמו (5-3-1), DUP ושות'.
---------------------------------------------------------

ה- BLIND SPOT  של המתאמן הוא חוסר ההבנה ש- "משקל קל" זה רק הצעד הראשון בשרשרת ארוכה הרבה יותר:
 האחוזים להמחשת הרעיון
התהליך ממשיך הרבה מעבר לחזרות והאחריות לסיים אותו – עלינו, המאמנים!

זאת הסיבה שבשעורי הכוח שלי המשקל מעולם לא עמד בראש אלה החוזרניות והטכניקה (בשפה המקצועית שמם – נפח) של התרגיל, דבר שלכאורה נוגד את העקרונות אך בפועל הביא את המאומנים שלי למספרים יפים, ללא פציעות והבנה עמוקה יותר של גופם ו- "חורים בהשכלה" של כל אחד ואחת מהקופים היקרים שלי...  

לפרטים על קבוצת הכוח לחץ כאן
לפני שזורקים עוד פלטות על המוט כי הצלחנו 5X5 אולי נסתכל טוב-טוב במראות צד (כמו שמורה הנהיגה לימד אותנו) ואולי נצליח לזהות ובעתיד גם למנוע את הסכנות המסתתרות מאחורי ה- BLIND SPOT!

!Let the monkey out

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search