21 בפברואר 2016

לחשוב כמו מתחיל, להתאמן כמו מתקדם!


"When Jigoro Kano, the founder of Judo, was quite old and close to death, the story goes, he called his students around him and told them he wanted to be buried in his white belt.
What a touching story; how humble of the world's highest-ranking judoist in his last days to ask for the emblem of the beginner!
But Kano's request, I eventually realized, was less humility than realism. At the moment of death, the ultimate transformation, we are all white belts. And if death makes beginners of us, so does life - again and again.
In the master's secret mirror, even at the moment of highest renown and accomplishment, there is an image of the newest student in class, eager for knowledge, willing to play the fool.
And for all those that walk the path of mastery, however far that journey has progressed, Kano's request becomes a lingering question, an ever-new challenge:
- Are you willing to wear your white belt?"
From the book "Mastery" by George Leonard

בגדול, אני יכול לעצור כאן; הציטוט עוצמתי מספיק, אבל בגלל שאני אוהב לעלות תמונות מגניבות לבלוג שלי, תצרכו לסבול אותי לעוד מספר פסקאות... J

*** ספויילר, בסוף יש שני טיפים איך למנף את הביצועים...


חלק א' - אין חשיבות למשקל!

- מה ההבדל בין מתאמן ותיק למתחיל?...

- "משקל עבודה", זו תשובה אחת, אבל לא מספיק חדה.

באו נמשיך לאמץ את החומר האפור מתחת לג'ל והפן (במקרה שלי מתחת לאפידרמיס) ...

- "ותק!", תשובה נהדרת, אבל אפשר למקד אותה טיפה יותר.

נו, כמו בסקווט, חזרה אחרונה ו...

- "מספר החזרות קרי, נפח?.."

בינגו! גברותי ורבותי, יש לנו מנצח/ת בסערת מוחות משותפת – מספר החזרות, הוא מה שמבדיל בין מתחיל ומתקדם, שימו לב בכל תחום בחיים, החל מנגינה בפסנתר ועד ל... אין סוף תפקידים.

לוחם ותיק עושה את אותן התנועות (קטות) שמתאמן מתחיל, שרק לפני שבוע נכנס לדוג'ו, עושה! הוא רק חזר עליהם כל כך הרבה פעמים ובטכניקה כל כך מושלמת ומדוייקת, שהן כבר חלק מה- DNA שלו, להבדיל מאותו הטירון, שחושב איך בדיוק למקם את הרגל, מה הזוית (כן-כן, עד כדי כך) של היד ושל כף היד באגרוף, מתי נושמים, איך...

הקיצור, חפרתי לכם מספיק, קלטתם את פואנטה J

אבל זה בדיוק ההבדל בינינו לבין מי שעושה סקווט 200 ומושך 200+ או מניף קטלבל ל- 200 חזרות:
אנחנו עושים את אותן התנועות בדיוק, בהפרש של 10000000000..... חזרות!

אבל משום מה, אנחנו לא רואים זאת ובמקום להתרכז בליטוש הטכניקה ושלמות התנועה, אנחנו מתעניינים בשיטות אימון, תוספי תזונה, חימום וכ'...

עצימות בא לבד, בדיוק כמו קלילות וזריזות אצבעות מגיע לפסנתרן אחרי שנים של תרגול – אבל נפח, אם "נתקמצן" עליו, מהר מאוד נגיע... נתרסק (מילה מדוייקת הרבה יותר, ומי שהיה שם, יחזק את דברי) על הקיר ונחזור אחורה עם זנב בין הרגליים, נחפש שיטה, פריודיזציה, תזונה או תוסף בתקווה שהפעם נעוף...

בזמן שאנחנו בונה מהתחלה את ארמון החול שהרסנו, "ההוא" ממשיך לתמ"א 38 ובונה דירות גג...


חלק ב' - תתאמן כאילו כל העולם צופה בך!

לו היית עכשיו על הסט בסרט הוליוודי, האם היית עושה כל חזרה שלך מושלם או מתפתל וצורך כמו "כוסית" בטיפול שורש?..

- גם אני חושב שהיית משפיץ כל חזרה!

 אם כך, להלן מרשם פשוט למנף את הביצועים:

1.      ביצוע מושלם, חינני, כאילו התרגיל/הסט הוא אפילו לא חימום – ימנע חבלה בטכניקה!
טכניקה "מלוכלכת" מטביע תבניות תנועה לקויות במוח ונחש לאן המוח שלך יפנה כשהמשקל יהיה באמת כבד?...

2.      לתתחנ את האימונים מסביב לנפח השבועי (דוגמא לכך, בכתבה הבאה) כך שהנפח יעלה מחודש לחודש, אבל לא יותר ב- 20% עד "שפתאם" תגלו שהמשקל ממש קל וכשזה יקרה - תגזרו אחוזי עבודה מהמשקל החדש, תחזרו לנפח ההתחלתי וסובבו את הגלגל מחדש...
זהו, הבטחתי לכם מספר פסקאות – צריך לקיים.

אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות – יותר מאשמח לענות!

אני אפרד מכם בציתות נוסף של מורה נפלא ומקצוען אמיתי – עדו פורטל:
“The Law of 7 P’s:

Proper Planning and Preparation Prevents Piss Poor Performance.”


!Let the monkey out

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search