6 במרץ 2016

אל תאשים את המחשב!...


כל מי שגדל במאה הקודמת כשמחשבים אישיים (הכוונה "למפלצות" שעמדו בחדרים שלנו) עשו את דרכם אל ליבנו וכיסם של הורינו, זוכר בברור את המקרים, בהם אני התכוונתי למשהו אחד והמחשב הציג משהו אחר ואחרי אין ספור קללות, טלפונים ואיומים לרסק את המסך, בסוף הסתבר שטעינו בפסיק או לחצנו על מקש שגוי בטעות...

המחשב לא טועה. זו מכונה המציגה ו/או מגיבה בהתאם להוראות שאנחנו הקלדנו ואם אנחנו לא בדיוק מבינים מה להקליד, איך נוכל לצפות מהמחשב להציג את המידע הרלוונטי?..

טוב, זה ממש ברור, דהה....

אז זהו שלא בדיוק, כי אם זה היה ברור, לא הינו "מקלידים" בחדר כושר פקודות שגויות ומצפים לתוצאות נכונות!

אני מתכוון ל"פקודות" שאנחנו נותנים למוח (מחשב) בזמן האימון, לגבי הפעלת שריר יעודי.

דוגמא: לחיצת חזה בשכיבה עם מוט

תרגיל מורכב (עבודה של יותר ממפרק אחד) שמיועדת לשריר PECTORALIS MAJOR – עד כאן, הכל טוב.

אבל איזו פקודה אנחנו נותנים לעצמנו או לאחרים – תלחץ!

 עכשיו בואו נחשוב ביחד, מבחינת התפיסה שלנו, לחיצה מתבצעת דרך כפות הידיים ע"י – שימו לב – פשיטת מרפק כלומר, כשאני צועק בראש "תלחץ" המוח אוטומתית פונה לשריר ה- TRICEPS, האחראי על פשיטת המרפק ומבצע את פקודת הלחיצה.

מבחינת המוח הכל טוב, רק שאנחנו לא מרוצים כי אנחנו "לא מרגישים" את החזה ומה שהורג אותנו זה התלת ראשי זרועי...

המממממ...

-          לאן שריר החזה מתחבר?
נכון, לעצם הזרוע (HUMERUS) ואין לו שום קשר עם העצמות העמה שלנו.

-          מה הפעולה ששריר החזה מבצע?
נכון, קרוב אופקי של זרועות.

אז איך, לעזאזל, אנחנו מצפים להרגיש חזה אם הפקודה היא לעמות + כפות הידיים?!

אולי יותר נכון לתת פקודה של: תקרב / תצמיד / תחבק וכד' בחלקה הראשון של תנועה ואחר-כך להמשיך ללחיצה (כשהזרוע נכנסת לטווח, בו יש יתרון מכני ל-TRICEPS בזמן שה- PECS נכנסים לאי ספיקה) על מנת לוודא גיוס מקסימלי ומדוייק של "הנפשות הפועלות" בתרגיל?..

*** הערת שוליים: לא חוכמה גדולה להעמיס משקל בו תרגיש לא רק את החזה שלך, אלה גם אצבעות הרגליים מתחמצנות מרוב מאמץ, השאלה האם זה נכון?...

הגוף (מוח) לא יודע אם איזה משקל אנחנו עובדים אלה מרגיש / חש את המאמץ הנדרש מהשריר לבצע את העבודה ומגיב בהתאם – מכאן, תורת האימון וסולם המאמצים לפיתוח יכולות פיזיולוגיות כאלה או אחרות כלומר, אם נקח פחות משקל אבל נדייק בפקודות נוכל להגיע לתוצאה זהה עם פחות סיכוי פציעה (הרי פקודה לא נכונה מגייסת שרירים שלא אמורים לעבוד, מה שמייצר עומס מיותר דבר, שבסופו של דבר מיצר דלקות ופציעות מסוג שימוש יתר...) ויותר סיכוי הצלחה!

זה הזמן להשחיז את הגרזן - לפתוח את מחברת הקורס או ספר אנטומיה, לרענן מי-עושה-מה ולדייק את הפקודות בתרגיל - לפני שנכנסים לסט ושהמשקל על המוט יגדל יחד עם השרירים הרלוונטים! J
!Let the monkey out

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search