4 בספטמבר 2016

מצידו השני של הפחד


- מה מסתתר בצידו השני של הפחד?

שאלה טובה וחבל שאנחנו לא שואלים אותה לעתים קרובות יותר...

אם תזכרו בכל אותם הרגעים "המפחידים" שחוויתם - בין אם קפצתם באנג'י בטיול אחרי צבא או (חלילה לא מאחל לאף אחד) עברתם תאונה - מה המתין לכם בצד השני?

מה חיכה לכם שנייה אחרי החוויה?

לפני שאתם עונים, בואו "נסובב" את האירוע - אתם הם אלה, המסתכלים על מישהו שעובר את החוויה; תעשו PAUSE לזמן והביטו מסביב - מה קרה, משהו ישתנה?

עכשיו הביטו פנימה - מה אתם מרגישים לפני, בתוך (אם הזדמן לכם) ורגע אחרי?...

התשובה היא - כלום!


מילה שהאגו שלנו מתקשה לעכל, ותפיסת עולם מתקדמת עבור רובינו - הלוא איך יכול להיות שאנחנו "לא חשובים" ועצם הנוכחות שלנו לא משנה כלום?!..

בתפיסה הסובייקטיבית - בהחלט כן, בקנה מידה אובייקטיבי - חסר כל משמעות.

הרשו לי להוכיח את טענתי - ניקח את הדוגמאות הקיצוניות:

1) אתם תקועים בפקק... ממהרים - עולם שלם עומד להתמוטט

- אם לא תגיעו בזמן להוציא את הילד מהמסגרת
- תאחרו למשמרת
- תפספסו פגישה חשובה
- וכו'..

לאט-לאט מגיעים לצוואר הבקבוק (בלבכם כבר מזמן מצתם את מלאי הקללות שלכם) ואז אתם רואים את זירת האירוע; מחשבה - "וואי, איזה מסכן...", מבזיקה בראש, כברק ביום קיץ, והנה אתם צופרים לזה שמתעכב לפניכם ובוהה בפרמדיקים עושים את עבודתם - "סע כבר, סע! יא מניאק! (היתי עדין כאן), סע!" - עבורכם וכל מי שסביבכם היום ממשיך כרגיל, רק עבור המעורבים בתאונה המציאות משתנה...

2) שואה, רצח עם של סרבים, כורדים, מחנות עבודה של סטאלין מלחמות עולם, אינקוויזיציה...

למרות כל המאורעות הנוראים שהמין האנושי עבר, החיים המשיכו כהרגם, השמש זרחה ושקע, עונות השנה באו כסדרם ואנשים במקומות אחרים, המשיכו את חייהם, כאילו כלום לא קרה.
...וכלום באמת לא קרה
התפיסה את המצב הינה סובייקטיבית עובר "המשתתפים" ולא רלוונטית בעליל עבור כל השאר...

מצידו השני של הפחד - אין כלום!
- אז למה לנו לפחד?

למה לנו לדחות את כל אותם הדברים הנועזים (בהנחה שהם הגיוניים וברי ביצוע ללא סכנת חיים) עליהם אנחנו חולמים?! הרי אם אין כלום אזי אנחנו פוחדים מכלום - אוקסימורון, רבותי!

אנחנו פוחדים לדבר, פוחדים להביא רגשות (עבדכם הנאמן אשם בסעיף זה...), פוחדים להתמודד ולעמוד על שלנו, מתוך חשש - "מה יגידו / יחשבו / יעשו לי"?..

נכון, לפעמים יש את אפקט הבומרנג (אם כי יש מספר דרכים לעמוד על שלך, ללא הסלמה..) אך מאידח, לחיות מתוך מקום של "אפס" שרומסים אותו ב______... 

הבחירה בידינו!

אנחנו פוחדים לחיות והפחד הזה מועבר לילדים שלנו, בהם אנחנו מרביצים תורה ומשפתי העצמה חיוביים, בזמן שהביצים שלנו משקשקות, האירוניה היא שהילדים לא שומעים את המילים אלה את הביצים המשקשקות וזה מה שהם לוקחים הלאה...

אנחנו פוחדים מהכל, חוץ מהדבר ממנו יש לחשוש באמת - המוות.
!מוות הוא היחיד שממתין לכולנו, בצד השני וזה מה שמשחרר אותנו לחופשי
מוות, הוא המתנה הכי נפלאה שקבלנו, כי עצם קיומי מאפשר לנו להגשים את עצמנו במלוא העוצמה!
מוות הוא האנטיתזה לפחד.

אחת הסיבות שסמוראים נחשבו ללוחמים בלתי מנוצחים - הם אמצו את המוות ונכנסו לכל קרב בהוויה שהם כבר מתים (הרי אם המוות וודאי ובלתי נמנע, הרי "הכי גרוע" זה לנצח ולהמשיך לחיות...) - לך תלחם מול מישהו כשאתה מפחד למות והוא מפחד לחיות...
הרי בסוף כולנו נמות - העשירים והעניים, היפים והמכוערים, הצדיקים והרשעים - כולנו נהיה לדשן ומזון תולעים, אז ממה יש לנו כבר לפחד?!

רק מדבר אחד - 

לחיות את החיים בפחד שיש משהו בצד השני, ולבסוף - על ערש דווי - לגלות שלא היה כלום ושבזבזנו את חיינו לריק!

..!וזה רבותי, מפחיד באמת
אני רוצה לסיים עם קטע נפלא - 

Our Greatest Fear

Our greatest fear is not that we are inadequate,
but that we are powerful beyond measure.

It is our light, not our darkness, that frightens us.
We ask ourselves, Who am I to be brilliant,
gorgeous, handsome, talented and fabulous?

Actually, who are you not to be?
You are a child of God.

Your playing small does not serve the world.
There is nothing enlightened about shrinking
so that other people won't feel insecure around you.

We were born to make manifest the glory of God within us.
It is not just in some; it is in everyone.

And, as we let our own light shine, we consciously give
other people permission to do the same.
As we are liberated from our fear,
our presence automatically liberates others.

 Marianne Williamson

!תהנו מהמוות ואל תפחדו מהחיים

!Let the monkey out

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search