18 בנובמבר 2018

האם הוא הורג אותך?..


כולנו הרגשנו את גל האנרגיה הזה כשאנחנו מתמודדים עם משהו מאיים או מזעזע. תאונת דרכים שנמנעה ברגע אחרון. שיחת טלפון המבשרת שילדך נפגע. הלחץ לעמוד במועד.
כאשר הגוף שלנו חווה מתח, בלוטות האדרנל מייצרות ומשחררות את הורמון קורטיזול לתוך מחזור הדם שלנו, מה שגורם לעלייה בקצב הלב ולחץ הדם - מצב טבעי זה נקרא "ברח או להילחם" אותה התגובה, ששמרה על בני האדם בחיים במשך אלפי שנים.
כאמור, קורטיזול משוחרר בתגובה לפחד או לחץ על ידי בלוטות האדרנל כחלק ממנגנון "הלחם או ברח", המהווה חלק מתסמונת ההסתגלות הכללית (GAS GENERAL ADAPTATION SYNDROME) שהוגדרה בשנת 1936 על ידי הביוכימאי הקנדי הנס סלייה שפרסם את הממצאים המהפכניים שלו במאמר פשוט בן שבעים וארבעה שורות בו הגדיר שני סוגים של "לחץ":

·        Eustress - עוררות (לחץ טוב)
·        Distress - ומצוקה (לחץ גרוע).

קורטיזול משתחרר, הן במצב עוררות והן במצוקה, כחלק תסמונת הסתגלות כללית (GAS). לאחר מתן פקודה  לשחרר קורטיזול, הגוף מגויס ומוכן לפעולה - אבל חייב להיות שחרור פיזי של מצב "הלחם וברח". אחרת, רמות הקורטיזול מצטברות בדם, דבר שגורם הרס של הנפש והגוף.

מצב עוררות יוצר את תחושת ה"נצל את היום" הממריצה (מתח חיובי) ומרגשת שמקושרת לעיתים קרובות  עם מטרה מוחשית כמו פעילות גופנית, פרויקט בעבודה או יעד בחיים האישים. רמות הקורטיזול חוזרות למצב נורמלי עם השלמת המשימה. רמות אלו יכולות לעזור לווסת את לחץ הדם ואת רמות הסוכר בדם ואף לחזק את שריר הלב. במינונים קטנים, ההורמון יכול להגביר את הזיכרון, להגביר את המערכת החיסונית ואת רגישות נמוכה יותר לכאב.
מצב מצוקה או חרדה תמידית, לאומת זאת, לא מספק מוצא עבור קורטיזול וגורם למנגנון "הלחם או ברח", לייצר את אפקט הבומרנג שבאופן אירוני, פוגע במנגנון הביולוגי שלנו, שנועד להבטיח את הישרדותנו כציידים ומלקטים, ו"תוקע" אותנו במתח שלילי מה שחבל בגופנו ובמוחותינו, במיוחד בעידן הדיגיטלי הבלתי פעיל ויושבני מחד והקצב המהיר בו אנחנו חיים מאידך.

בצדק נקרא קורטיזול "הורמון הלחץ". אם הגוף חווה מתח כרוני ורמת קורטיזול גבוהות, זה מוביל לתופעות לא נעימות ומסוכנות כמו:
·        חרדה או דיכאון
·        קושי להתאושש מפעילות גופנית
·        עלייה במשקל
·        לחץ דם מוגבר
·        כולסטרול גבוה
·        ירידה בתפקוד של מערכת החיסון וצפיפות העצם
·        יכולות למידה
·        בעיות זיכון
·        עייפות
·        עצבנות
·        כאבי ראש
·        בעיות מעיים, כגון עצירות, נפיחות או שלשולים
·        ליבידו נמוך, תפקוד לקוי או בעיות עם ביוץ רגיל או תקופות הווסת
·        הפרעות שינה 
מגבירים את הסיכון למחלות נפש ותוחלת חיים נמוכה יותר... והרשימה נמשכת עוד ועוד.
אז מה עושים?
נשימה, מעבר להיותה צורך בסיסיה גם קשורה באופן ישיר למערכת העצבים שלנו ומה שמעניין אף יותר זה:
נשימה היא חלק ממערכת העצבים האוטונומית שלך (ANS)
מערכת זו אחראית על תהליכים גופניים חיוניים, כי אתה לא צריך לשים שום מחשבה, כגון:

·        תהליכי העיכול
·        קצב הנשימה
·        קצב חילוף החומרים, דבר שמשפיעה על המשקל שלך
·        טמפרטורת הגוף הכוללת
·        לחץ דם
·        התחדשות של תאים
·        הפרשת הורמונים של גדילה
·        ועוד
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי תת-מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית וממערכת העצבים הפאראסימפתטית.
·        מערכת העצבים הסימפתטית – מערכת זו פעילה בעיקר בזמן חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת הילחם-או-ברח, שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. במצב כזה ישנו ניתוב של אנרגיה לשרירי השלד כדי שיהיה להם מספיק כוח להגיב בצורה פתאומית ומהירה. פעילויות עיכול מופסקות וכן מופעלות פעילויות של עצירת שתן (שדורשות אנרגיה לצורך העכבה). בזמן פעילות המערכת הסימפתטית ישנם שינויים בזרימת הדם, כיווץ של כלי דם בעור, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין ועוד.
·        מערכת העצבים הפאראסימפתטית – מערכת זו פעילה בעיקר במצב של מנוחה בגוף ואחראית על מצב של שגרה. היא מווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות הלב. היא אחראית בעיקר על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה. המערכת מופעלת בעיקר על ידי רפלקסים בתגובה לגירויים פנימיים. בזמן פעילותה ישנה הפרשה של המוליך העצבי אצטילכולין - חומר המשוחרר על ידי תאי עצב כדי להעביר את המסר שלהם לתאים אחרים.

כלומר, למרות שרוב הפונקציות של ה- ANS הן לא רצונית, אנחנו יכולים לשלוט על כמה תהליכים של ה- ANS על ידי ביצוע תרגילי נשימה עמוקה!
סיכום:
נשימה זה משהו שאנחנו חייבים לעשות. כמין ביולוגי על כדה"א אנחנו חייבים לנשום, אין לנו ברירה! אנחנו יכולים להסדר לפרקי זמן ארוכים יותר או פחות ללא שתיה או מזון, אנחנו יכולים לשרוד בקור וחום קיצוני ולעבור דרך מצבים פסיכולוגיים אשר לעיתים נראים כלא הגיוניים – שואה זו אחת מהם; אנחנו, כמין יכול להסתדר עם ובלי המון דברים וצרכים בסיים מלבד דבר אחד – נשימה.

נשימה עמוקה יכולה לעזור לך, באופן מודע, לווסת את ה- ANS, ולהשפיע על תהליכים חיוניים, במיוחד על הפחתת קצב הלב שלך, הסדרת לחץ הדם, הורדת רמות מתח - כל הדברים המסייעים להפחית את כמות קורטיזול (הורמון הלחץ) שמשתחרר לגוף שלך .

בשבוע הבא אספר לכם איך אני מתרגל נשימה עמוקה - 10 דק' בבוקר, זה כל מה שצריך...

נפגש בשבוע הבא.


שלכם,
מיכאל

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search