11 בנובמבר 2018

להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי

“Do not conquer the world with force,
for force only causes resistance.
Thorns spring up when an army passes.
Years of misery follow a great victory.
Do only what needs to be done without using violence.”

עוד יום. עוד יום בשרשרת אינסופית של ימים שהתמזגו לשגרה אחת ארוכה של עבודה – בית – אינטימיות עם האישה – בילוי שבת עם ילדים וחוזר חלילה...
רק שהיום יש משהו בתוכך שלא אוהב את המציאות שלך. לא אוהב את המנהל, את העבודה, את הבן או בת הזוג שלא מבינים מה באמת עובר עליך, הילדים שלא מעריכים את מה שעושים עבורם, החברים שיוצאים בלעדיך ולא מזמינים אותך וגם הם לא מבינים... אף אחד לא מבין!

המעלית סופרת את הקומות, הדלת נפתחת והנה זה בא שוב – צריך לשלוט על עצמך, לזייף שהכל טוב ושמצב הרוח סבבה, לשמוע סיפורים על מה היה בבית ספר, לשאול איך היה בגן, להתאמץ לזייף איכפתיות ולהתעניין איך עבר היום שלך...
אבל בפנים הכל בוער ולאט לאט המפלצת מתחילה להרים את הראש המכוער שלה והסבלנות מתחילה להגמר כי "כמה כבר בן אדם יכול לספוג?!" ואתה רק ממתין להזדמנות שלא מאחר להגיע בצורת שוקו שנשפך על הספה, ארוחת ערב קרה, או ריב אחים על שלט טלויזיה...

ואז חושך... אתה לא באמת זוכר מה היה... או מה עשית... אתה מתעורר לצליל של בכי... ומבט מבוהל של בת הזוג שלך עם שאלת ה"למה" קפואה בעיניים....
ואז זה מגיע, מגיע כמו נחשול שהורס הכל בדרך שלו – החרטה! התחושה הבלתי נסבלת שאי אפשר להחזיר את הגלגל, שלא משנה כמה תתנצל ותסביר "שאבא עובר תקופה קשה" זה לא יחזיר את הזמן אחורה ובצלקות שבלב לא מגלידות לעולם...
צפירה ומשפט: "אח שלי, אתה יוצא או נכנס?" מעירה אותך; לוקח לך כמה רגעים לתפוס מה קרה ולגמגם: "אני נכנס" בחיוך עקום; אתה יוצאה לעט מהרכב, לוקח את התיק, הולך למועדון, מתלבש ונשאר אחד על אחד עם עצמך ועם המשקולות... 

סט חימום, אחריו עוד אחד, ואז סט עבודה ועוד אחד ועוד אחד... עד שהראש נקי והגוף עייף... 

עד שהדבר היחיד שאתה כן רוצה זה להגיע הביתה ולהספיק לראות את הילדים לפני שהם נרדמים ואולי במקום עוד "זיון קר", אתה ואשתך תשבו במבטח בשקט, כי לא באמת חייבים לדבר... או על הספה, ואולי אפילו תחבק אותה כמו פעם ומשהו בפנים יתעורר, משהו שחשבת שמת מזמן...
ואולי, אולי החרטה תשאר רק בראש שלך....
לסיכום:
אני נוגע בדברים.. "לא אסטטים" בכתיבה שלי, דברים שלא נהוג לדבר עליהם בפרהסיה.
זה קורה לכולם, לא כולם מדברים על זה. 
זה בסדר, אנחנו רק בני אדם.
כולנו חווים לחץ בחיים שלנו, כל אחד בוחר להתמודד איתו באופן שונה.
 
אימון כוח צריך להיות עם משמעות עמוקה יותר מאחוזי שומן או קג' על המוט.
אימון כוח צריך לתת לך יותר ממה שהוא לוקח ממך.
אימון כוח צריך להפוך אותך לאדם חזק יותר, טוב יותר, חסין יותר.
אימון כוח זו בחירה.
אימון כוח זו דרך חיים.


להיות חזק, בשביל האחר – זו מטרה נעלה ששווה לחיות למענה.

 וכל השאר... שישאר בתור "חלום רע" אי שם בחניון, אחרי יום עבודה, לפני אימון...

שלכם,
מיכאל

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search