21 באוגוסט 2020

הדרך




"אין טעם לנפץ את עצמך במאמץ יתר.

*קוצר נשימה מייצר לחץ מיותר.

עבודה במאמץ גבוה מדי מביאה

לתשישות מהירה מדי.

זאת לא הדרך הטבעית.

כל מה שלא בהרמוניה עם **הדרך

לא יאריך ימים."

~ לאו דזה

 

יש שתי תחנות משמעותיות בהתפתות המקצועית שלי – 2015 ו- 2018.

2015שנה אחרי אליפות ישראל 2014 שהתקיימה ב"מכרז עלית לספורט" באוניברסיטת תל אביב

2018שנה אחרי זכיה מפתיעה ולא מתוכננת שלי במדליית ארד באליפות העולם בקטלבל ספורט ביוון.

 

בשתיהן אבדתי את הדרך.

 

לקטלבל לעולם יש משמעות עמוקה עבורי.

משמעות רוחנית המשולבת עם משמעת פיזית.

אין וייאן.

קטלבל עזרו לי לעבור תקופות קודרות של חיי, ועניין ה"תוצאה" תמיד היה חסר משמעות.

חוויה, לאומת זאת, הייתה מרכז התרגול!

החזרות והמספרים בסטים היו כצלילי גונג במנזר טיבטי – הם סימנו דרך ויחידות זמן ותו לא.

הייתי חלק מהדרך.


“The way to DO is to BE.”

~ Lao Tzu

 

כך הייתי.

נוכח בחוויה של תרגול קטלבל שהוא, בדומה למדיטציה, אינו תרגיל אלה הוויה – ללא מטרה או יעד.

כמו ריקוד, בו אין ציון דרך להגיע אליו או מספר צעדים לעבור.

כמו מוזיקה, בה אין שום משמעות למעט הנאה מהרגע עצמו בה המוזיקה קיימת. אחרת התזמורת הכי טובה הייתה זו, המנגנת הכי מהר.

כך גם תרגול קטלבל – היה לשם הוויה.

תחושה. הבנה. עומק. דיוק.

חווית הרגע הזה.

נשימה.

 

“Care about what other people think and you will always be their prisoner.”

~ Lao Tzu

 

בשנים 2014 ו- 2018 הפכתי להיות "מזוהה" עם קטלבל.

תרגיל פסק להיות תרגול והפך להוכחה.

המספרים קבלו ערך בדומה למספרים שמצוינים על שטר כסף.

100 חזרות זה טוב.

אבל 200 שווה יותר.

לא הייתה עוד נשימה ונוכחות, אלה הוכחה ותחרות.

סטתי מהדרך.

 

“You're not your job, you're not how much money you have in bank, you're not the car you drive, you're not the contents of your wallet, you're not your fucking khakis, you're all-signing all-dancing crap of the world.”

~ Tyler Durden, “Fight Club” 1999

 

כמו דרכון, שהשווי שלו נמדד ע"י מספר חותמות מעברי גבול, השווי שלי – בעיני עצמי – נמדד במספר תשומת הלב, ההכרה של אנשים אחרים ומעמד בעולם אימון הקטלבל.

דלת הכלוב נסגרה.

האוגר נכנס לתוך גלגל.

 

רוץ מישה, רוץ!

רוץ עד ש"תישרף" או תמות.

רדוף אחרי חלום "בועת הסבון" שקואצ'רים מוכרים בכל פינה, כמו סוחרי סמים בשכונות של יפו.

רוץ אחרי ההכרה של "אחרים", שהיא כמו פריים טיים בתוכנית בוקר – עולה המון כסף וכל אחד יכול;

תמשכן את ליבך תמורת תיקוף של אחרים לערך הקיום שלך.

תמכור את נשמתך תמורת אלף לייקים ומיליון עוקבים חדשים.

תמות כדי לגלות ששחו אותך עוד לפני שקפלו את כיסאות הפלסטיק מהשיבה המפוארת שאיש לא הגיע אליה.

כשאוגר אחד מת, מכניסים אוגר חדש לגלגל – ממילא איש אינו מבדיל ביניהם שהם רצים – וסוגרים את הדלת.

זהו דרכו של עולם –

שלהם.

 

“To attain knowledge, add things everyday. To attain wisdom, remove things every day.”

~ Lao Tzu

 

כשאוגר אוצר הדלת נפתחת.

אין להם עניין באוגר שלא רוצה לרוץ בתוך גלגל.

יש מאות אוגרים בארגז שכן.

 

יצאתי מהמרוץ.

לא רוצה.

לא ככה.

 

“The snow goose need not bathe to make itself white. Neither need you do anything but be yourself.”

~ Lao Tzu


אני מרים קטלבל,

מקשיב –

החריקה של הדלת בכלוב עם גלגל נשמעת.

אני מניח את הקטלבל חזרה.

עוד לא.

 

יום אחד אני ארים את הקטלבל,

אקשיב –

ולא אשמע מאום.

עכשיו כן.

 

אני אניח את הקטלבל עליי,

אקח נשימה,

אעצום עיניים,

אדחוף את האדמה, ו –

אשמע את הגונג, המסמל את המשך המדיטציה.

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search