1 בספטמבר 2014

הזקן והנחש




ישנו משל על איש אחד שמצא נחש פצוע ובמקום להרגו, אסף אותו אל ביתו, ריפה אותו וכשבא לשחרר אתו,   הקיש אותו הנחש.

בנשמותיו האחרונים שאל האיש את הנחש:

-          הצלתי את חייך, למה הקשת אותי?

-          מה ציפית שאעשה? ענה לו הנחש. אתה התנהגת כבן אדם ואני כנחש...

  לעתים, עוברים עלינו דברים בחיים שאנחנו תוהים לא פעם אחת - למה? מה עשיתי שזה מגיע לי?

אני רוצה להחזיר את השאלה אך בניסוח שונה מעט:

-          למה אתה עדיין אוחז בנחש?..

כולנו, מסיבה זו או אחרת, אחזנו בנחש לפחות פעם אחד בחיינו ולפני שאתם אומרים: "לא! מה פתאום. לא אני. עף פעם!" תחשבו רגע:

-          עבודה ששנאתם
-          בן זוג אתו לא הסתדרתם
-          לימודים שלא אהבתם
-     ...

את הרשימה אפשר להמשיך אך הנק' ברורה - היינו שם.

אז במקום להאשים את הנחש - הרי הנחש לא אשם שהוא מקיש - הוא נחש, זה הטבע שלו! - בוא ננסה להבין למה אנחנו לא מרפים ממנו?


 בוא ניקח מקום עבודה כדוגמה:

כל מקום עבודה "חרא" התחיל כ"טוב" ואז הפך להיות שנוא עליכם כלומר, מבחינה אובייקטיבית, למקום עבודה כשלעצמו, אין שום דבר אישי נגדכם ומעולם לא היה! אם רע לכם, המקום לא אשם - באתם לבד, אף אחד לא הכריח ואילץ אתכם לעבוד שם ואני לא מוכן לשמוע דברים כמו:

- "אבל לא הייתה לי ברירה" 

- BULLSHIT  תמיד יש ברירה!

 אז למה אתם עדיין שם, למה אתם אוחזים בנחש? 

בשביל לענות, אנחנו צריכים לדבר על מרכיב סודי שנקרא:

הרווח הסמוי!

  
רווח סמוי זה משהו שאנחנו מרוויחים, לרוב באופן לא מודע ועמוק, מההחלטות שלנו - תמיד,אחרת לא היינו עושים זאת כי אנחנו תמיד מחפשים הנאה ורווח...

אני יודע שאלו דברים שקשה לבלוע וזה בסדר! מניסיון אישי, בתור אחד שעבר את התהליך - ברגע שמקבלים את זה ומתחילים לראות את המטריקס שמאחורי המציאות המדומה, הדברים הופכים להיות פשוטים ובעיקר ברורים יותר!

אז מה הרווח בעבודה שאני שונא?

יכולות להיות לכך המון סיבות:

·         לגיטימציה לסבול ולהתלונן
·         להוכיח ל____ שאני יכול/צודק/הוא טועה וכו'...
·         להעניש את עצמי על_____
·         ...

ברגע שענינו על השאלה הזאת, הבנו למה אנחנו אוחזים בנחש!

הגענו לשלב אחרון - להרפות.

  
אחד הדברים הקשים בחיים זה להרפות - אין דבר מפחיד מזה כי פתאום אין מכשולים (שלרוב, אנחנו מציבים לעצמינו) להשיג את המטרה שלנו! פתאום "אין עתיד" אין סיבה לקום ולהילחם כי הכול ברור והכל "בכיס שלנו", זאת הסיבה שהרבה אנשים מוותרים או משנים כיוון רגע לפני שהם השיגו את מה שרצו - פחד מה לא נודע הגדול שבחוץ, בדיוק כמו ילד שבפעם הראשונה יוצא לבד מהשכונה בה הוא גדל אל העולם הגדול...

אבל האמת היא שאין הדבר נכון - העולם לא נסגר כשמשיגים דברים אלה נפתח עוד יותר מהמיקרו למאקרו!

יש עתיד, יש למה לקום בבוקר ויש עוד המון תחנות רוח לדון קישוטים שבינינו להילחם ועלמות יפות להציל לאבירים בחליפות אפורות...

דבר נוסף שקורה, ברגע שאנחנו משחררים את הנחש לחופשי - אנחנו מגלים שיש לנו עוד יד, יד נוספת לעשות דברים אבל צריך להכיר, להתרגל וללמוד להפעיל אותה (רצוי גם בתיאום עם היד השנייה) דבר שמטבעו לא קל, הרי כבר התרגלנו ונוח לנו...

אך טובות השניים מן האחת!


  אם כך, מה אתם מעדיפים שיזרום דרככם - רעל או אנרגיה? אני מאמין שאפשרות השנייה היא העדיפה ולכן:

1.      תכירו בנחש שאתם מחזיקים
2.      תזהו את הרווח הסמוי ואת טבעו
3.      תרפו!
4.      תיהנו מהמציאות החשדה שלכם.

אני רוצה לסיים את המאמר ולהיפרד מכם בקטע יפהפה שרק הקוסמים הגדולים של דיסני יודעים לעשות:

  

להתראות בצד השני.

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search