11 בספטמבר 2014

מילה או שניים על הגישה השמרנית


מילה, או כמו שכבר התרגלתם, כמה מילים, על ההשלכות המצערות מאוד של ההנחיות והגישה השמרנית בנוגע לכאבי הגב, או בעצם כל פציעה אחרת.

יש צורך לומר שזה משהו שהושרש בנו ע"י קופ"ח ורופאים, אשר מסיבות הברורת להם בלבד, לא מדרבנים אנשים לפעולה ופעילות הכך-כך הכרחית לתהליך השיקום המלא!

!!!אז חטפת התקף של כאב גב - מזל טוב 

ברגע זה הצטרפת לכלל אוכלוסיית העולם ואתה בן תמותה כמו כל השאר :)

אחרי שבוע-שבועיים של מנוחה פעילה או לא ובמידת הצורך קצת פיזיוטרפיה או עיסוי טוב, הכאב עבר ואתה מרגיש כמו מלך העולם, רק דבר אחד נשאר עמוק-עמוק אי שם במבוך המסתורי של גוף האדם:

הכאב אומנם עבר, אך הבעיה ומה שיותר חשוב, הסיבה -  נשארה!!!

נק' זו קריטית להבנת ההמשך!

מטרתה העקרית של פיזיותרפיה (מבלי להכליל או לפגוע בקולגות, אני מתכוונת למתכונת של קופ"ח) או של כל טיפול שמרני, היא:

1. להוריד את הכאב
2. להחזיר את התפקוד הבסיסי של טרום הארועה
3. לאפשר חזרה לפעילות היום-יומית שלנו
4. לתת כלים לעבודה עצמאית על מנת למנוע מצב דומה בעתיד

אם כולם היו עושים עבודה עצמאית - לא היו בעלי מקצוע בעולם...

האחריות שלנו זה לדאוג ולטפל בשורש הבעיה, להבין את הסיבה האמיתית לכאב, דבר שאין אנו עושים כי מישהו-מתישהו יצר את ההתניה במוח שלנו:

לא כואב = אין בעיה

דבר הרחוק מאוד מלהיות אמת...

אז חזרנו לפעילות, לא המשכנו (ולצורך העניין גם לא התחלנו) לעשות דבר בנידון והופ, שוב התקף!

אבל למה?



במהלך התקופה בה אנחנו נחים, ברוב המקרים זו שכיבה או חוסר פעילות כמעט מוחלט -
 !השרירים מתנוונים

ככה הגוף שלנו פועל, מאוד חסכוני ויעיל - USE IT OR LOSE IT

כלומר, כשחזרנו לפעילות, אחרי הפציעה הראשונה, חזרנו חלשים יותר אבל המשכנו לחיות ולהעמיס כמו לפני!

אם זיכרוני אינו מטעה אותי, פעם לימדו אותי - אם מפעילים עומס חזק על מבנה חלש, המבנה ישבר.

והנה אנחנו שוב במנוחה, הפעם יותר ארוכה כי ההתקף היה חריף יותר - הכאב עבר - אנחנו חוזרים ולא עושים כלום, כי בטוחים שהפעם הבעיה באמת טופלה עד הסוף - ממשיכים להעמיס כרגיל ו... הופ!

...


ברשותכם, אני יעצור כאן כי ההמשך ברור. אנחנו במעגל זדוני שמזין את עצמו עד "לעולמים" או במקרה הנ"ל עד לניתוח, כאשר לזה מתלווים הן השלמה עם המצב "אני נכה / חולה / דפוק / לא מסוגל / לא בנוי לזה וכד' והן מסקנה (אשר לרוב כבר הייתה שם) שמשקולות זה דבר רע שפוצע!!! 

אני יודע, הייתי חלק מאותה המערכת של קופ"ח שטענו שהגב שלי כשיר למשקולות ושזה לא מומלץ לי מעל לשלושה קג'... מעניין איפה הייתי היום אם הייתי לוקח אותם ברצינות?

מה עושים?

כל כך הרבה נכתב בנידון שאני אפילו לא יודע אם כדי...

מתחלים לעבוד, רצוי מאוד עם מאמן, בשני אפיקים:

1) הפיזי - חיזוק איטי-נכון-מבוקר-בטוח, מתוך התחשבות במצב לא רק של הגב (או כל איבר, לצורך העניין) אלה שכל הגוף.

2) הרוחני/נפשי/פסיכולוגי - השכלה בנוגע לפציעות דומות ומנגנוניהם, בניית דימוי עצמי חזק וחיובי, הסרת אחראיות מהסובבים והעברתה לעצמינו - הכאב הוא שלנו, לא שלהם ובשום פנים ואופן לא לפתח רגשות כמו אשמה/רחמים עצמיים/חוסר אמונה ובטחון עצמי.

עם הזמן, עבודה קשה ועקבית, שלפעמים עוברת גם דרך הכאב עצמו, אנחנו בונים יסודות ומחזקים את המבנה (תמ"א 38 לגוף שלנו) כך, בפעם הבא שנפעיל עומס, יהי זה על מבנה חזק שלא ישבר לעולם!!!

אמן!

פרסום תגובה

Whatsapp Button works on Mobile Device only

Start typing and press Enter to search